29 ממקורות ההלכה מן המקורות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 974
מן המקורות
1.רמב"ם הלכות גזלה ואבדה ה', יג:
מלך שלקח חצר או שדה של אחד מבני המדינה שלא בדינים שחקק, הרי זה גזלן, והלוקח ממנו (והקונה מהמלך שדה זו) מוציאים הבעלים מידו.
2.הרמב"ם:
המבטל גזירת המלך בשביל שנתעסק במצוות, אפילו במצווה קלה, הרי זה פטור. ...ואין צריך לומר, אם גזר המלך לבטל מצווה, שאין שומעין לו.
3.רמב"ן בבא בתרא נה, א':
ודייקא מדקאמר דינא דמלכותה דינא... דיני המלך ידועים כמו שכתוב בקבלה על ידי שמואל הנביא ואמרו רבותינו כל האמור בפרשת מלך - מלך מותר בו.
4.המאירי בבא קמא קיג:
ואין אומרים שהמכס מעיקרו גזל הוא, אלא דינא דמלכותא דינא רוצה לומר, שכל חוק שחקקו המלך לכל... דין גמור הוא... (ודין זה הוא לא רק) במלכי ישראל אלא אף במלכי האומות... שכך הוא ראוי לו מצד מלכותו על הדרך "כפי" האמור במלכי ישראל - כל האמור בפרשת מלך - מלך מותר בו.
5.רמב"ם הלכות גזלה ואבדה ה' יח':
במה דברים אמורים (שדינא דמלכותא דינא) במלך שמטבעו יוצר באותן הארצות שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ וסמכה דעתן שהוא אדוניהן.
6.שולחן ערוך חו"מ סימן שס"ט ב':
וכן כל כיו"ב שדין המלך דין הוא, והוא שיהא מטבעו יוצא באותם ארצות שהרי הסכימו עליו בני אותה ארץ.
7.ר"ן נדרים דף כ"ח:
(בשם התוספות)
במלכי עובדי כוכבים אמר דדינא דמלכותא דינה, מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצוותי אגרש אתכם מן הארץ.
8.הר"ן הובא בבית יוסף חו"מ שס"ט:
ודאמרינן דינא דמלכותא דינא דוקא במה שהמלך עושה מחוקי מלכות, אבל מה שהוא עושה שלא כדין - לא, ולשנא ד"מלכותא" הכי משמע... ואי עביד שלא כדין לא דינא.
9.רמב"ן בבא בתרא נ"ה א':
ודייקנא לה מדאמר "דינא דמלכותא דינא" ולא אמרינן "דינא דמלכא דינא" כלומר: לא נאמר בכלל: דיני המלך דינים אלא דיני המלכות דינים, כלומר גם המלך לא יכול לפעול בצורה שרירותית אלא במסגרת חוקי המלכות.
10.רמב"ם הלכות גזלה ואבדה ה', י"ג:
מלך שלקח חצר או שדה של אחד מבני המדינה שלא בדינים שחקק הרי זה גזלן, והלוקח ממנו מוציאים הבעלים מידו.
11.תוספות בבא קמה נ"ח א':
ואם יש שר שבא לשנות את הדין כדי לעשות דין לעצמו אין זה דינא דמלכותא שהרי זה הדין אינו הוגן.
12.רמב"ם הלכות גזלה ואבדה ה', י"ד:
כללו של דבר: כל דין שיחקוק אותו המלך לכל ולא יהא לאדם אחד בפני עצמו, אינו גזל (מצד המלך) וכל שיקח מאיש זה בלבד... הרי זה גזל.
13.רא"ש נדרים כ"ח:
והאי לאו דינא הוא דדוקא בדבר שהוא שוה לכל בני המדינה יש לו רשות לעשות אבל לא בדבר שאינו שוה למעט לזה ולהרבות לזה.
14.רבינו תם הובא לבית יוסף חו"מ שס"ט (וכן בשיטה מקובצת נדרים כ"ח):
דינא דמלכותא דינא (הוא) דוקא כשהמלך משוה גזרותיו על כל בני מלכותו אבל אם הוא משנה למדינה אחת, לאו דינא הוא.
15.שו"ת הרא"מ סימן נ"ז:
הכוח שניתן לבי"ד הגדול אינו אלא מפני שבי"ד הגדול שבכל דור כל אנשי דורו סומכים על ידו (עליו) בגזירות תקנות ומנהגים ומפני זה ניתן להם הכוח (הסמכות) וכך בגדולי העיר גם כן מכיוון שכל אנשי העיר עיניהם בהן תלויות וכולם סומכים דעתם עליהם (וזהו מקור סמכותם לתקן תקנות לבני העיר).
16.מסכת עבודה זרה דף ל"ו עמ' א:
אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה
17.רמב"ם הלכות ממרים פרק ב הלכה ו:
הרי שגזרו בית דין גזירה ודימו שרוב הקהל יכולים לעמוד בה, ואחר שגזרוה פקפקו העם בה ולא פשטה ברוב הקהל הרי זו בטלה ואינם רשאים לכוף את העם ללכת בה.