זכויות האדם לאור היהדות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 860
זכויות האדם לאור היהדות
תפישת זכויות האדם המבוססת על המסורת היהודית היא לא רק הקדומה ביותר בעולם, אלא גם זו התואמת ביותר את טבע האדם וזו המכבדת ביותר את האדם באשר הוא. יכולתה המוכחת, הן מבחינה מעשית והן מבחינת הידע הקיים במאגרי הזכרון שלה, עושה את היהדות למנהיגה הראויה של העולם בתחום זכויות האדם.
היהדות היא הראשונה שהציגה את זכויות האדם לעולם. במשך כל ההסטוריה שלה הגנה היהדות על זכויותיו של האדם באשר הוא. היא עשתה זאת, קודם כל, בכך שהעניקה הגנה מפני פגיעה לכל אדם בלי קשר למוצאו, מינו ואמונתו.
כבר בימי קדם, שבהם עדיין לא היתה כל מודעות לצורך של האדם בחירות, ומלכים עריצים רדו בחוזק יד בבני עמם וניהלו את משאביהם של נתיניהם, הציגה היהדות דגם של חברה חופשית, שבה מוגנות זכויות הקנין של כל בני העם ואין גם למנהיג – אף אם הוא מלך – זכות על קנינם של נתיניו. לפי המסורת היהודית, גם במצבים המסוימים שבהם מותר למלך להשתמש במשאביהם של בני עמו נעשה הדבר על פי כללים מוקפדים ותוך הרשאת מוסדות מוסמכים; כללים אלה מבוססים על ראיית החברה כארגון חברים-שותפים ועל בניה של החברה כעל שותפים בעלי מניות בארגון, כשכל החיובים הנובעים מכללי הארגון שואבים את כוחם מההשתתפות המבוססת על הסכמה חופשית של החברים.
בהקשר זה פעל עם ישראל כמסגרת מדינית שהציגה כלפי העולם את המבנה החברתי הראשון של שותפות ערכית בין בני אדם, שבה נשמרות זכויות האדם של כל החברים בשותפות, תוך כדי שמירה על מאפייניהם האנושיים המשפחתיים והלאומיים.
לפי השיטה החברתית שהוצעה על ידי היהדות מוגנות זכויות האדם של כל אדם יחיד החבר בקהילה בכל הקשר שהוא, כולל הקשרים שבהם שומה על היחיד להשתתף במימון מבצעים חברתיים. מבצעים אלה, שראשיתם בפעולות קהילתיות דתיות (כמו מימון בני האדם המשמשים בקודש) והמשכם בסיוע לחלשים ולנזקקים (כמו חוקי המעשרות וכיו"ב) מבוססים על משאבים ציבוריים שחלקם ניתן כתרומות וחלקם כתשלומים קבועים, מבוססים רובם ככולם על הסכמתם של המשלמים – ובכל מקרה הם עונים על אמות המידה המוסריות המקובלות לגבי תשלומי ציבור במובן זה שהם שוויוניים, שאינם תוצר של החלטה שרירותית ושקביעתם נעשתה באמצעות הליך נאות מבחינה מקצועית.
לאורם של דברים אלה ברור כי בהסדר החברתי שמוצע על ידי המסורת היהודית מתאפשר לכל יחיד לשמור על קנינו הפרטי תוך כדי תרומה לצרכי הכלל וסיוע לנחשלים. סדר דברים זה, שמשמעו המעשי קיומה של חברה בעלת ערבות הדדית פנימית, הנמנעת מפגיעה בזכויותיהם של בניה, אינו קובץ רעיונות מופשטים אלא הליך מגובה עובדתית אשר נשמר על ידי העם היהודי לאורך כל ימי קיומו.
במשך זמן קיומו הארוך צבר העם היהודי, באמצעות קהילותיו המפוזרות ברחבי העולם, בתנאים משתנים ומגוונים, מאגר ידע אובייקטיבי גדול אשר הפך אותו מעשית לארגון בר הסמכא הגדול ביותר בנושא זכויות האדם. ביחד עם העובדה שהקהילה היהודית מדגימה מעשית את אפשרות קיומה של חברה המגינה על זכויות האדם של חבריה, עושה אותה עובדה זו כראויה להנהגת משפחת העמים בתחום זה.