היחיד והפתרון למלחמה

 

היחיד והפתרון למלחמה

פרס אומר: הפתרון הוא ללכת לשלום - ואני מסכים, אלא שאני חושב שיש מצבים שבהם הדרך הטובה ביותר להגיע לשלום היא מלחמה; מלחמה נכונה, שנעשית בצורה נכונה. נכונה, כמו שצריך לעשות כל צדק: לפרק בעיה מורכבת ליחידותיה, לרמת יחידה שמעבר לה ייפגע טבען של היחידות השליליות ולא יהיו יותר בנמצא היחידות הללו.

היחידה המעורבת בהקשר פוליטי כלשהו היא אדם אחד. הבעיה הפוליטית, גדולה ככל שתהיה, חייבת להיפתר ברמה של היחיד האנושי - הסכמתו, רצונו, רכושו, זכויותיו וכו'. ולא מדובר – כפי שרבים מניחים – דווקא בקרבנות הסובלים בכל היבטי חייהם היחידאיים, אלא גם באלה היוזמים את המלחמות, המשתתפים בפעולות הפשיעה של מלחמה יזומה – וכמובן: היחידים הגיבוריים, המצילים את הצודקים מידי הפושעים.

בין הגיבורים הללו אסור לשכוח את מי שאיננו נמצא בשדות הקרב אלא את אלה הקובעים אין ייראה הצדק בהקשר של מעשה המלחמה. כמו בכל משפט ראוי לשמו יש להביא לפני אלה שיערכו אותו את האשמים במלחמה ולהעניש אותם בצורה שלא תאפשר להם לפתוח במלחמה נוספת, וטוב אם בעשיית הדבר יהיה גם משום הרתעת יחידים אחרים מלרצות ולפתוח במלחמה.

בהתייחס למצבה של ישראל בקשר למלחמה שנערכה נגדה מאז הקמתה, אין ספק שהיחידים האחראים לשלב האחרון שלה – זה הקרוי "תהליך השלום" נכשלו באופן חמור במיוחד בכך שלא הצליחו לערוך שיפוט צודק של האחראים לפשע ונתנו לראשי התוקפנות הערבית לא רק להתחמק מעונש אלא אף לקבל פרסים. מבחינה זו, כמה סמלי הדבר שאותו אדם, המייצג את אזרחי ישראל, זכה לחלוק פרס כזה עם מי שרצח בהםץ