רוח האדם

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 897

 

רוח האדם

כדי להמחיש את עובדת קיומה של רוח האדם אין צורך להפליג לתוך מיקרוסקופ מעבדתי; למעשה, אין המחשה חזקה יותר לענין הרוח מהקשר שבין אם לילדיה.

במובן מסוים, ניתן לראות בעובדה שהילדים נוצרים פיזית אצל נשים, הנוטות אל החומר, וניתקים מהן, המחשה מיוחדת של ערך רוחני הניתנת על ידי הטבע כניגוד מחזק למי שזקוק לניגוד כזה בכדי להתפתח מבחינה רוחנית. זו, כנראה, נוסחה מטפיסית של התפתחות יצור רוחני באמצעות חומר גופו: מחד, קיימת בטבע החיים המשיכה הטבעית של הגוף החי אל תמיכת החומר לצרכי שרידות פיזית ומאידך מופיעה הרוח במציאות באמצעות החומר.

מה שמועבר דרך המחשה כזו יכול להיות כל קשר לא פיזי שבין אדם לאנשים, לדברים ולשאר עולמו. במסגרת הדיון החברתי, זהו גם ביסוס הקשר של אדם למשפחתו, לחבריו ולרכושו. רכושו של אדם הוא מעשה ידיו ושכלו שהם ביטוייה של רוחו. האדם הוא רכושה של אימו שיצרה אותו והוא בעליהם הרוחני של ילדיו.

בעלות איננה אומרת שליטה מוחלטת אבל היא אומרת קשר רוחני, כי הקשר בין רכוש לבעליו איננו קשר פיזי של קבע.

כך, עולמו של אדם הוא כלל הקשרים הרוחניים שלו. קשרים אלה נמצאים על טווח המתחיל בידיעה ומסתיימים באהבה – מתחיל בהכרה לגבי הקשר ומסתיים בתגובה הרגשית של האדם לגביו. כל אלה הן צורות של שייכות שאומרות שדברים שייכים לאדם או שהוא שייך לדברים.

רוחניות, יש לזכור, היא מיטב פעילותו של האדם: זו מוקדשת, באמצעות המשאבים שהוא משקיע, לכל מה שהוא רואה עצמו קשור אליו: האנשים שהוא אוהב, קניניו וערכיו או, לפי המושגים הנהוגים חברתית: משפחתו, עמו וכלל עולמו.