צ'מברלינאות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 956
צ'מברלינאות
הבעיה האמיתית
רבים מהמתנגדים לדרך השמאל שולפים להגנתם את פרשת צ'מברלין. פרשה זו זהה, לדעתם, עם הצ'מברלינאים שוחרי השלום שלנו – והם צודקים. אך אף על פי שלצ'מברליין היתה קונספציה מוטעית, תמימות ונאיביות גדושים וגישה נוצרית רגשנית – כמו כל הבעיות הפסיכו-פילוסופיות של השמאל המדיני, אלה לא היו המחדל האמיתי שלו.
עקרונית, לכל אדם זכות לטעות. אך לא על חשבון אחרים.
זהו לב הענין: הבעייה הצ'מברלינאית איננה נעוצה בטעותו של צ'מברליין (אף שאין להתעלם ממנה) אלא בעובדה שגרר אחריו עם שלם וגרם נזק להמונים שלא בחרו בדרכו.
במובן זה, טעותו לא היתה כזו של בגידה אלא של מחדל.
בשום מקצוע – ומדינאות איננה, בסופו של דבר אלא מקצוע – אין אנו יכולים לצפות להצלחה מלאה, לאפס כשלונות ולשום טעות. טעות היא חלק מתהליך ההתקדמות האנושי ושום אדם אינו פועל בתווך שבו ידועות כל העובדות עד לפרטיהן, כך שלא תתרחשנה שום טעויות. תביעה לידיעה כזו איננה ריאלית.
לכן אין גם בעיית השמאל בהערכותיו הלא ריאליות של מצבים פוליטיים ובטעויות כמו אמונה ברוצחים, אלא בתמיכה בפגיעה בזכויותיהם של בני אדם. מבחינה זו, השמאל טועה – ומטעה – לאורך כל הדרך, החל מהאידיאולוגיה היסודית שלו, המחייבת פגיעה בזכויות האדם של רבים – וכלה בטעויות האינסופיות שהוא מבצע ביישום המדיניות שלו בתחומים שונים, החל מכלכלה וכלה במדיניות. מבחינה זו השמאל הוא מדינאי עריץ, המתבסס על פגיעה בזכויותיהם של נתיניו בכל דרכי שלטונו, שמבוססות על פגיעה באנושיותם, כלומר על עדייתם בניגוד להסכמתם ולענינם המוצהר.
הבעיה האמיתית של צ'מברליין לא היתה אמונתו התמימה בהיטלר – כי הרי אם היטלר היה עומד בדיבורו, היה מסתבר מסע השלום של צ'מברליין כמוצדק - הבעיה היתה שלא היתה לו את הזכות לעשות מה שעשה.
כי הוא הפקיר את צ'כוסלובקיה – ואת שלום העולם כולו, מה שהתבטא גם ברציחתם של אלפים מבני עמו שלו – ולכך לא היתה לו זכות. הוא ויתר על מה שויתר כשלא היה שלו.
הוא פעל כנציג ציבור – ולא דאג לשמור על זכויותיו של ציבור זה.
הוא פעל כנציג בטחונה של אומה מרכזית – וערך הסכם שבמסגרתו הקריב את בטחונה של אומה אחרת.
אין הצדקה לאדם – רם מעלה ככל שיהיה – להקריב בני אדם אחרים, יחידים או אומות.
סיכון של אחרים – במיוחד כשזה נעשה בניגוד להסכמתם או ידיעתם - משמעו הקרבתם על מזבחך. מותר לך לסכן את חייך, את רכושך, את כבודך ואת מעמדך – אך לא את אלה של אחרים.
במשטר צודק, שום מדינאי אינו מקבל אסמכתא לסכן את אלה שאותם הוא משרת או מייצג. זה היה לב הבעיה הצ'מברלינאית.