פצע השקר

פצע השקר

או: איך אי עזרה הופכת להפרעה

אדם שנמנע מלעזור לפעולה חיובית עלול לגלות כי הימנעות זו עלולה להפוך לגורם מכאיב בחייו.

אני קולט לאחרונה שדרך כל מה שקורה עם האנשים שאני מכיר, העיקרון שמתבלט הוא שמה שבהתחלה הוא רק אי עזרה, הנתפש כמה שאינו מעלה או מוריד לגבי פעולתו של זה שעמל, מקבל, במשך הזמן, צורה של הפרעה; האנשים שבהתחלה מאד מעריכים את מי שעמל ועוזרים או מצהירים על עזרה, אך אשר מפסיקים לעזור או לא עוזרים בכלל, כנראה מגיעים לידי תחושת אי נעימות נפשית ומצפונית מכך שאינם מסייעים ואז, לאט לאט, הם מוצאים לנכון להמעיט בדמות העמל או להשפיל אותו.

דבר זה נובע, כנראה, מהרצון לפתור את בעייתם המוסרית, המתפתחת מעצם העובדה שאינם מסייעים לעמל ובהתאמה לכך, גם מהרצון "להשתחרר" מבחינה נפשית, דבר שכמוהו כלהשתחרר מחוזה הנישואין על סעיף של אי שפיות בן הזוג - ואם אפשר על ידי הצגת הדברים כאילו בן הזוג השני הוא שהפר את הבטחת הנישואין...

כל זה נובע מעובדת קיומו האובייקטיבי של המנגנון הנקרא חשבון נפש. בדיוק כפי שיכול אדם לא להכיר בגופו מבחינה פילוסופית אך בכך לא יצליח מלהתחמק מכאביו של גוף זה ולכן גם מן ההכרח האובייקטיבי לטפל בו, כך יכול אדם לנסות ולהחליט שידידו הוא אויבו ושאיש האמת מחזיק בטעות, אך אם הדבר לא נעשה במלוא ההשתדלות השכלית, אם הטעות איננה תמימה או, גרוע יותר, אם זו איננה טעות אלא נסיון מכוון להתחמק מן המציאות - לא יוכל האדם לבטל את פעילותו של מצפונו; זה, כמו מחט מצפן, ימשיך להורות את הצפון ויהי מה. מבחינה זו, כל כיוון אחר שאיננו הצפון ייצר, בהכרח, פער בין המצפון לבין האמת, שיהיה כפצע פתוח.

כל עוד לא יתמלא הפער, כלומר: כל עוד לא יתאחו חלקי פצע השקר הפעור על ידי מילוי החלל שביניהם באמת, ימשיך הספק, אשר יגדל במקום הפצע, להציק ולהכאיב לנפשו של זה שלא נתן את דעתו על היחס הראוי בין פעולתו לבין תפישתו את המציאות. גם אם יש במציאות אפשרות להתעלם מכאבו של הגוף, כנראה שאפשרות כזו אינה קיימת לגבי התייחסות לאמת – ודינה של פעולה המבוססת על שקר להיכשל.

בהקשר כזה תהפוך אי עזרה לפעילה ממש אך לא רק כגרימת נזק ישיר למי שאיננו מקבל עזרה, אלא בכאב מטריד של זה שאיננו מסייע לצדק. זהו סוג איום שעל זה שאינו מגייס את משאביו לטובת הטוב לקחת בחשבון, כאשר הוא נמנע מלעזור לו.

נתונים נוספים