הגדול שבשקרים

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 1543

 

הגדול שבשקרים

על הכזב הסוציאליסטי

השקר הסוציאליסטי הוא, אולי, הגדול ביותר מבין השקרים שאי פעם הוליכו שולל את האנושות. ועל אף שגישה זו, הגוזלת את העושר תוך התיימרות לצדק, שולטת פוליטית בחלק גדול של העולם מזה מאה שנים (כולל במדינת ישראל מיום הקמתה), מצליח שקר זה לקנות לו עדיין לבבות ברחבי העולם – מה שמצביע על נגיעתו בנקודה פנימית רגישה ביותר בנפש האדם. נגיעה זו היא שמצליחה להנחיל לסוציאליזם את נצחונותיו הרבים, באשר הוא משכנע רבים שהגשמתו היא המפתח לגאולת האנושות.

השקר הסוציאליסטי מתבטא הן בעקרון היסוד שלו והן באי יישומו במציאות, על אף הבטחותיו. ראשית, הסוציאליזם מבטא רעיון שאינו צודק מבחינה עקרונית; דבר זה נובע מהיותו של העקרון שביסודו, אשר נתפס על ידי רבים ככזה המבטא צדק, מנוגד לצדק. למעשה, ממליץ הסוציאליזם על גניבה רבתי כעל שיטה פוליטית ודגם המדינה האידיאלית שהוא מציע הוא של גזלנות ממוסדת, המוצדקת כדרך לפתור את בעיית העוני על יסוד לקיחה ממי "שיש להם" ונתינה למי ש"אין להם". שנית, הסוציאליזם אינו מוציא לפועל את תכניותיו – ואין בעולם מי שמעז לקרוא עליו תגר בשל כך.

בשל כוונתו המוצהרת של הסוציאליזם לחלק באופן "צודק יותר" את משאבי החברה, תוך התבססות על כפיה, אלימות ופגיעה בזכויות האדם היסודיות שהן הזכויות לחופש ולקנין, מהווה הסוציאליזם את הסכנה הגדולה ביותר הקיימת בעולם של היום לאנושות. דבר זה נובע ישירות מכפילותו של השקר, כלומר מכך שהבעיה הסוציאליסטית איננה מסתכמת רק באי הצדק העקרוני שקיים ביסודו, שמצדיק גניבה אם היא נעשית למטרת סיוע לנזקקים, אלא בדבר הקיים ברמה מעשית הרבה יותר: תרמית.

הסיבה העיקרית לכך היא שבניגוד לגזלן הפועל באופן גלוי, המאפשר להתגונן מפניו, הסוציאליזם משתמש ברמאות מתוחכמת המנצלת דווקא את הרגש האנושי היסודי – הרחמים – כדי להצדיק את פשעיו. למעשה, ניתן לראות בטענה הסוציאליסטית הכלל-עולמית את טענתו הרעיונית של רמאי, המסתיר את פשע הגניבה שלו מאחורי התיימרות של עזרה לאנושות. רמאותו של הסוציאליזם מתבטאת בכך שהיא איננה מיישמת כלל במציאות את מה שעליו היא מצהירה כפעולתה.

הסוציאליזם, המתיימר לפגוע בעשירים לטובת העניים, פוגע למעשה בכל בני האדם, עשירים ועניים גם יחד ומצליח להביא גם את העשירים ביותר לידי התרוששות. למעשה, אחראי הסוציאליזם לבעיותיהן הכלכליות של מדינות רבות אשר הביורוקרטיה שהשליט בן מצליחה לבלום את כל ההתפתחות היצרנית שלהן, מבלי שהוא מסוגל להציב אלטרנטיבה לצמיחה אמיתית. בשל גישתו של הסוציאליזם, המבוססת על תפיסת בעלי ההון כמחנה של אלה שמדכאים את העם הפשוט, נגד היצרנים, שאותם הוא בולם באמצעות מיסוי והתערבות פיקוחית, מה שהסוציאליזם מצליח בו ביותר הוא עצירת כל תנופת צמיחה כלכלית. במיוחד שנוא על הסוציאליסט האדם המבקש רווחים – וכדי לעצור אותו מוכן הסוציאליזם לפגוע בכל צורה של רווחיות אותה הוא מזהה בחברה.

לרוב – ואולי זה מה שמסביר את כוחה הגדול – אין המרמה הסוציאליסטית תוצר של מזימה מודעת. יתרה מזו, יותר מסביר הוא הדבר שהכשלים הגדולים שבדרך יישומו אינם תוצר של רוע-לב אלא של רצון טוב וכנה של בני אדם לסייע לחלשים מהם. דווקא בשל כך, מבטיחה פגיעתו של הסוציאליזם בכל היבט של הכלכלה בכל המקומות והתחומים שבהם מורשה הוא לפעול כי אי קיומה של ההבטחה המוצהרת שבשמה כבש את העולם יימשך כל עוד הוא קיים, ושלעולם לא יוכל הסוציאליסט – גם אם ירצה בכך – לסייע לחלשים.

ביחד עם הנצרות, אימו-הורתו, ימשיך השקר הגדול של הסוציאליזם להוליך שולל את האנושות, כאשר הוא גורם לה להאמין שהוא מבטא את הטוב האנושי. נזקו הגדול של הסוציאליזם איננו מצטמצם לניהול כלכלה לאומית של מדינה זו או אחרת אלא מתפשט, מבחינת ערכיו, לכדי השקפה כוללת, אשר מוצאת ביטוי גם במדיניות גלובלית; בהקשר זה, הסוציאליזם מציג השלכה ישירה של גישת חלוקת העושר מחדש הקיימת בתוך המדינות הסוציאליסטיות אל המימד הבינלאומי: הרעיון המצדיק את הפקעת רכושם של עשירים וחלוקתו לעניים, הוא גם זה הדוחף את המדינות העשירות של עולמנו להוציא את משאביהן על העניות.

הסוציאליזם העולמי מהווה לא רק מכה קשה לכלכלה אלא גם – במיוחד בישראל – הכשלה גדולה של מעמדה הפוליטי של המדינה.

על השקר השגרתי של הסוציאליזם, שבאמצעותו ם הוא מציג את עצמו כמי שנלחם להציל את העניים מן העשירים מוסיף הסוציאליזם את הצגת עצמו, במיוחד במגמתו הפוליטית השמאלנית, כמפיץ אידיאל השלום. דם רב נשפך בשל המיתוס הסוציאליסטי המציג כלפי חוץ כמיהה לשלום תוך כדי הפצתם של מדון ורוע בחברה; אלה נובעים מתפיסת עולמו היסודית של הסוציאליזם, המתבטא בתפיסת מלחמת המעמדות שלו, הרואה את העולם כשדה קרב שבו מדכאים בני האדם זה את זה הן על יסוד פוליטי והן ממניעים כלכליים. ברוח הבנתו את העולם כמלחמתי וכרצוף בניגודי ענינים לא רק שאין הסוציאליזם פועל באמת כדי לסייע לנזקקים אלא מצליח להרוס כל חלקה טובה של יחסים טובים ביניהם. לפיכך, לא רק שהוא איננו מסייע לחלשים (ואיננו מסוגל לכך כלל), הוא גם אחראי על זריעת סכסוכים והעצמת ניגודי ענינים בכל אתר ואתר בו הוא שולח ידו.

בישראל ניכרת במיוחד המכה הסוציאליסטית בצורה קשה, שכן ביציאתו נגד העושר הפרטי וזכות הקנין הוא מהווה ביטוי של הנצרות, שראתה את העשירים כאויביה ואת הכסף כרע מאז ומתמיד. מכיוון שבישראל יש מחד התנערות מוצהרת מהמסורת היהודית אך מאידך שומר האדם היהודי על המאפיין במוהק של היהודי שהוא הנטיה לרחמים ולחסד, גדולה השפעתו של הסוציאליזם, שכן הוא מבוסס על טיפוח גורם הרחמים, שאותו הוא מנצל באופן רגשני למטרותיו.

לעזור לאויב

המרוששים אותנו הם אויבינו. לכן, כשאתה נותן יותר אתה אינך מסייע לצד שלך אלא מחליש אותו פעמיים: ראשית כל בצורה ישירה על ידי כך שיש לך פחות (ואתה חלק מקבוצתך בעימות הזה) ושנית על ידי כך שאתה מחזק את הצד האויב, המרושש אותך ובכך מגדיל את כוח ההרס שלו ועל ידי כך את הנזק שנגרם לך.

למשל: כשאתה משלם קנס גדול יותר על חניה אסורה אתה יוצר יותר ויותר משרות בצד האויב – העיריה – ואתה תורם לכך שבעתיד יהיו בתחום זה יותר ויותר קנסות גבוהים יותר.

אם מבינים שסוציאליזם הוא הצורה הפוליטית של הנצרות ושדת זו היא, במקרה הטוב, ערך שקיים ביהדות כחלק מתמונת העולם, מבינים מדוע לא יכול להיות שהיהדות היא ביטוי של הטוב שבסוציאליזם: אם כבר אז בסוציאליזם – כמו בנצרות – יש כמה ערכים חיוביים שקיימים ביהדות. ענין אחרון זה הוא, אגב, פועל יוצא של היות היהדות כלל הערכים הטובים בהקשר הכולל של המציאות כולה. מה שאומר שבמובן זה לפחות כל ערך טוב בכל שיטה טובה יהיו יהדות בצורה זו או אחרת לפי אותו הגיון שכל תרגיל או נוסחה מתימטיים הם חלק מעולם המתימטיקה הכולל.

 

נתונים נוספים