בין אמירות לעובדות

 

בין אמירות לעובדות

למעשה, המדינה הסוציאליסטית כולה איננה אלא תלכיד מנופח של מנגנוני עזרה, דאגה והגנה היונקים את משאביו של האזרח בתירוץ הדאגה לו מיום היוולדו ועד יום מותו. זה מדהים שחלק גדול מבני האדם הללו מאמין שהוא שותף בעשיית דבר מועיל, בזמן שכל מה שהם מתמחים בו הוא הצהרה ואין שום דרך לגלות אם אכן הדבר מביא תועלת.

זהו היסוד הרעיוני שעפ"יו נוטלת, למשל, מדינת הסעד הסוציאליסטית ילד מהורים "לא ראויים" ומוסרת אותו לידי משפחה שהוכיחה למערכת כי היא מהווה משפחה אומנת "מתאימה יותר" לצרכיו של הילד. טובת הילדים והאינטרסים שלהם מוגדרים כמטרת-על על ידי השירות הסוציאלי, אך האם יכול מישהו להוכיח מדעית שהשגת דבר זה נמצאת בכלל בתחום האפשרויות שלהם?

למעשה, בהקשר של ניגוד ענינים ותפישות הפרדה, השירות הסוציאלי עלול להיות גם חרב הפיפיות שמפרידה בין בני המשפחה ומפרקת אותה באמצעות תירוץ השמירה על הילדים – ובכך פועלת נגד המשפחה, שהיא האינטרס הראשי של הילד.

נתונים נוספים