חסינות מפלצתית

חסינות מפלצתית

בפרשות שונות הכורכות אנשי תקשורת עם פוליטיקה ובטחון פנים – החל מפרשת חסון-חברון והמשך בפרשת קם-בלאו - מתנגשים כוחות התקשורת עם כל מי ומה שנראה כי הם מאיימים על חסינותם הקדושה-כביכול. מכל זה עולה שאנשי התקשורת מבקשים לעצמם – בדומה לאנשי המערכת המשפטית – מעמד שהוא מעל לציבור, מעין חסינות שגם חברי הכנסת אינם נהנים ממנו – חסינות לפגוע באזרחים. בבורותם וטפשותם אין הם יודעים שחסינות מסוג זה קיימת רק בדיקטטורה. במדינה חופשית או, אפילו, כמו בישראל, חופשית יחסית, צריך כל אדם – גם אם הוא ראש ממשלה או נשיא – לתת דין וחשבון על מעשיו במידה ונוצר חשד שהם פוגעים במישהו. ואם קורה ש"יקיר תקשורת" כזה מצליח לעקוף את הצורך להסביר את מעשיו או להגן על עצמו משדר הדבר לציבור את המסר הברור לגבי עמידותה של התקשורת בישראל – כמפלצת מפחידה שכוח נשיכתה קיים ביכולת הוקעתה בציבור כל ראש ממשלה שבו תבחר...

נתונים נוספים