נדיבות פושעת
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1155
נדיבות פושעת
הטפשות היסודית של הסוציאליזם מסתכמת בכך שלצורך פתרון בעייתו של העני הוא מרושש גם את העשיר. ביסודו של דבר מביאה הנטייה האנושית להזדהות עם סבלם של בני אדם הנמצאים במצוקה לרצון לסייע להם בעת צרתם, אך על הדבר להיעשות בדרך מוסרית. בהתאם לכך, אדם או אומה עשויים לראות צד חיובי בסיוע לסובלים, אך אסור להם לעשות זאת באמצעות גרימת סבל לאחרים, שכן משול הדבר למעשהו של רופא המנחיל לחולה מחלה גדולה יותר מזו שכבר יש לו.
לתת לאדם אחד עזרה על חשבונו של אדם אחר משולה להסבת מום חדש לאדם בתירוץ של ריפויו ממום ישן... לפחות סוג כזה של אי מוסריות קיים בכך שכדי לסייע לפושע שנפגע נוטל אדם משאבים מאדם שאינו רק חף מפשע, אלא שהוא קרבנו של הפושע. הגיון בוגדני מסוג זה נמצא ביסוד הסיוע שמגישה מדינת ישראל לתורכיה בעקבות רעש האדמה שפקד אותה, זמן קצר אחרי שזו פגעה בה. למותר להזכיר כי בארץ זו שרפו מפגינים את דגלי ישראל, העניקו לספינות האויב נקודת זינוק לצורך חדירה אלימה למימי ישראל, וגם תבעו ממנה התנצלות על שהגנה על עצמה?
ה"הגיון" של עזרה לאויב מקורו ברחמים הנוצריים, שהמחזיק בהם מאמין כי גם לבו של אכזר יתרכך בשל סיוע שיעניק לו האויב. זוהי הסיבה לכך שבזמן שישראל שולחת לתורכיה מטוסים ובהם סיוע לנפגעי רעש האדמה, בכירים בישראל מביעים תקווה שעזרת ישראל לתורכיה תשפר את היחסים הפוליטיים בין שתי המדינות. כך, למעשה, מצהירים הם כי הם מעדיפים את העתיד המעורפל של יחסי-חוץ מפוקפקים על פני דאגה בהווה לבני עמנו, שמשלמים את החשבונות...
ועל אף שהצדק אינו מרשה שמדינה תהיה נדיבה כלפי אזרחי מדינה זרה על חשבון משאבי אזרחיה שלה, לא נשמע קולו של שום אזרח בישראל שמתלונן על כך שמקורם של המשאבים הרבים שאותם מוציאה ישראל כדי לסייע לתורכיה הוא כיסו שלו. הסיבה לכך שבישראל של היום איש אינו מעלה בפומבי שאלות לגבי הצדקתה המוסרית של הנדיבות שמגלה ישראל כלפי אזרחי מדינה זרה, בזמן שלרבים מאזרחיה שלה יש בעיות קשות משלהם, היא ששום ישראלי אינו רוצה שיאשימוהו ב"קטנוניות" או – רחמנא ליצלן – בקמצנות.
ויש, כמובן, יותר מסמליות בעובדה שישראל טורחת לספק אוהלים לתורכים שנותרו ללא קורת גג ממש בעיצומן של הפגנות המחאה של ישראלים שתובעים מממשלתם לפתור את בעיות הדיור שלהם. האם יתכן שאין האנשים מבינים כי הישראלים שאין ידם משגת לרכוש דירה מממנים מכיסם את פתרון בעיות הדיור של התורכים?
בהקשר זה, נדיבותו של השלטון הישראלי היא פושעת במפגיע. קודם כל, יש ניגוד בין פעולה זו לעקרון שנקבע על ידי המסורת היהודית, הפוסקת כי בהקשר של סיוע יש לפעול לפי העקרון של "עניי עירך קודמים". בנוסף לכך יש בכך שאזרחי ישראל כלל לא נשאלו לדעתם בנושא זה משום זלזול בזכותם הטבעית לפסוק לגבי מה שנעשה במשאביהם, שהיא פגיעה בעקרון של "רצונו של אדם כבודו" – שלא לדבר על כך שיש בנדיבות המופלגת של ישראל משום הטעיית המדינה את אזרחיה בפעולת השימוש שהיא עושה במשאביהם, מכיוון שכספי משלמי המסים לא יועדו מלכתחילה למטרות סיוע חוץ אלא לטיפול באזרח המקומי.
ביחד עם העובדה שבימים אלה מפעיל צה"ל את יכולת ההרס שלו נגד מתיישבים ישראליים ביש"ע וישראל ממשיכה לסייע מבחינה כלכלית לרשות הפלסטינית, המסרבת להכיר בה כבמדינה יהודית, ברור שהעומדים בראש מדינת ישראל ומערכותיה אינם רואים את עצמם – כפי שצריך היה לראות – כמשרתי האזרח אלא כאדוניו. בינתיים, אישים אלה עושים בשלו כבשלהם, מבלי שיטרחו להציג (אפילו למטרות פוליטיות) כי הם דואגים לו, מכבדים אותו ופועלים למענו. כך, כל מה שנותר לאזרח הישראלי הוא לקוות שמנהיגיו ייזכרו בו יום אחד, ישאלו לדעתו ולרצונו לגבי השימוש במשאביו וימצאו לנכון להפנותם לטובת עם ישראל כפי שהם מחוייבים לעשות ממילא.