מושגיות כמנהל

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

מושגיות כמנהל

אין לראות ידיעה כמחוברת בהכרח לניסוח מושגי. קודם כל יש לזכור כי חייהם של כל בעלי החיים מבוססים על ידיעתם וכי רק הידיעה האנושית מחזיקה ביכולת מושגית.

עובדת המושגיות איננה אומרת שכל מה שאדם יודע מאוכסן בתועתו בצורה מושגית. טעות קלאסית שנובעת מהלך מחשבה זה היא המחשבה שאם אני לא יכול להוכיח אני לא יודע. יחד עם גישה זו פוגשים אנו בחברה במחשבה שהוכחה היא מילולית ושיחתית. זוהי לא רק הטלת המושגיות כחיוב על הוכחת ידיעה אלא גם החברתיות שכן היא מתנה הוכחה ביכולתו הפוליטית של האדם להציג את ידיעתו לבני אדם אחרים. אך אלה אינם תנאיה של ידיעה.

כמו אצל בעלי חיים מחזיק האדם היכולת לדעת באופן לא מושגי, כפי שהילד האנושי חי, קיים ופועל את כל פעולות החיים עוד הרבה לפני שהוא לומד לדבר ולחשוב באופן מושגי. את האדם יש לראות כיצור גבוה, שיכולתו המושגית שקולה לקיומו של המוח במכלול החיים שלו. זה – באמצעות המערכת המושגית – מעניק לו אפשרות ניהול נכונה של כל שאר סוגי הידיעה שלו. כמו מנהל טוב, אין החלק המושגי של האדם מבטל את הפועלים האחרים בשירות ידיעתו, כמו התחושה והאיסטינקט – אלא משתמש בהם להגברת יעילות ידיעתו המלאה.