הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

524

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 651

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin:0in; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";}

תגובות לאירועי היום תשרי תש"עא

שאלת היסוד של המו"מ.

הנחת היסוד של מו"מ תרבותי היא שתוצאותיו ייקבעו על ידי שכל ישר, רצון טוב – וצדק. אך מהתפתחות המו"מ בין ישראל לפלסטינים ניתן ללמוד כי מה שיקבע את תוצאותיו לא יהיה צדק אלא כוח – כלומר מידת הלחץ הפוליטי שיוכלו הפלסטינים להפעיל בו על ישראל. דבר זה ניתן להסיק, בין היתר, מכך שיו"ר הרשות מאיים שאם תמשיך ישראל לבנות בהתנחלויות הוא לא יהיה מוכן להשתתף בהמשך המו"מ – מה שמשמעו נסיון לקבוע את תוצאות המו"מ על ידי איום באלטרנטיבה לו: התמודדות מזויינת.

ובכך מתבטאת שאלת היסוד המעורבת במו"מ: האם מה שיקבלו הפלסטינים מישראל ייקבע במאבק שיתנהל מסביב לשולחן הדיונים או מחוצה לו – מה שיתבטא בשפיכות דמים?

לפיכך יש לראות באבו-מאזן, בשל איומו, לא יותר מאשר אויב אחד מרבים המאיימים על שלום ישראל וקיומה, שכל ההבדל בינו לבין אירן, החמאס או החיזבללה אינו עקרוני אלא מידתי בלבד.

הסכמה בלתי מוסרית.

בעקבות הפרסומים על כך שבין פצצות המרגמה ששיגרו פלסטינים מעזה לעבר מטרות אזרחיות בישראל, היו כאלה שכללו זרחן לבן, הבהיר אירגון 'בצלם'  כי כל ירי מכוון לעבר אזרחים הוא הפרה חמורה של דיני הלחימה – וכי "ירי של זרחן לבן לעבר אזרחים הוא בבחינת הוספת חטא על פשע".

בהצהרות אלה של הארגון יש הנחת אישור של מוסכמות המלחמה שנקבעו על ידי העולם הנוצרי, המנותקות מהמציאות המוסרית בכך שהן מתירות רצח אם הוא נעשה לפי כללים מוסכמים.

זהו אחד ההקשרים שבהם שומה על מדינת ישראל להוקיע פעם אחר פעם כל גילוי איבה של אויבי ישראל, ולהכריז קבל עולם ומלואו שאין המוסר רואה הבדל בין רצח חיילים או אזרחים, עם או בלי זרחן...

משמעותו של אישור.

לאחרונה גוברים הסימנים לכך שצה"ל חורג במהלכיו מפעולה בהתאם לדרישות מבצעיות מקצועיות ועובר לשירות גובר והולך של המערכת הפוליטית גם בתחומים המנוגדים לבחירתם של אזרחי ישראל. דוגמה לכך היא העובדה ששרשרת המינויים שעליה החליטו לאחרונה בצה"ל היתה זקוקה לאישורו של שר הבטחון.

משמעותו של אישור מסוג זה היא פוליטית במפגיע. במיוחד כשמדובר בשר בטחון שהיה ראש ממשלה כנציג מחנה השמאל הישראלי ואשר עומד עדיין בראשה של מפלגה שמצעה שונה לחלוטין מזו של מפלגת השלטון יש בסמכותו לאשר מינוי זה או אחר מידה רבה של נתינת גושפנקא פוליטית, שללא ספק תביא לבעיות בשל ההיתקלות החזיתית המוזמנת בכך בין ההתיישבות היהודית בישראל השלמה לבין צה"ל.

תגובה נשיאותית ראויה.

הנשיא פרס, היוצא לכינוס המילניום באו"ם, אמור להיפגש בו עם נשיא תורכיה, וזה אמור לתבוע ממנו גם שישראל תתנצל על אירועי משט ה"שלום" וגם לשלם פיצויים לקרובי הקרבנות שנהרגו בו על ידי צה"ל.

אם היה פרס נוהג כנציגה של מדינה יהודית – מה שלא יקרה – היה א. מסרב להיפגש עם נשיא מדינה שאיפשרה למשט עויין לצאת ממנה לכיוון ישראל. ב. תובע מתורכיה להעמיד לדין את האחראים למתן אפשרות של שיט מסוג זה נגד מדינה ידידותית. ג. תובע תשלום פיצויים על הנזקים שנגרמו לישראל בכלל ולחיילי צה"ל במיוחד – בין היתר על כך שנאלצו לבצע (לצורך הגנה עצמית) מעשה של הרג.

ויתור מובן.

דמשק הודיעה שלא תהיה מוכנה למו"מ על רמת הגולן. ויתור זה של סוריה על רמת הגולן מובן במיוחד על רקע העובדה שהחזקתה של סוריה בשטח זה התבססה תמיד רק על כיבושו בכוח הזרוע ורמת הגולן, שלא היתה מעולם בחזקתם של הסורים על יסוד זכות צודקת כלשהי, שימשה בידם רק כאמצעי להתקפת ישראל.

אוהד קמין