507
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 623
תגובות לאירועי היום תמוז תש"ע
אי הבנה.
הביקורת החוזרת והנשנית הנשמעת לגבי העובדה שהחמאס איננו מאפשר לגלעד שליט לקבל ביקורים מצביעה על חוסר המציאותיות של המבקרים. אלה פועלים באופן מנותק מההקשר העובדתי, שביסודו עצם היות שוביו של שליט רוצחים אשר קטלו את חבריו של שליט ובכך הוכיחו עד כמה אין רגישות אנושית מעניינת אותם. אך מה שחמור מכך הוא אי ההבנה של ה"הומניסטים" הללו את העובדה שעצם ביקורתם על חוסר האנושיות שבה נוהג החמאס כלפי השבוי נתפסת כמחמאה על ידי אויבי ישראל, שאם היו יכולים היו נוהגים כך כלפי כל יהודי או ישראלי שיהיה ברשותם.
כמה עולה "כל מחיר"?
בסוגיית מה שמוכנה ישראל לשלם עבור שחרור גלעד שליט עולה השאלה המתבקשת: "אם מדובר ב"כל מחיר" בכמה, בדיוק מדובר? או, במלים אחרות, כמה שווה כל מחיר? אין כמו שאלה זו כדי להצביע על ההבדל בין שתי הגישות המתנגשות בענין שליט: המציאותית מול הדמיונית. בעוד שהמציאותית רוצה לדעת על המשמעות המעשית, העובדתית והפרקטית של מחיר השחרור, הדמיונית מפליגה למחוזות חסרי גבולות ששכל האדם איננו מסוגל לתפוס כלל, מבלי לחוש שיש בעצם הדבר משום זילות חשיבתית.
כשעם ישראל מועמד היום בפני הבחירה בין מותו של חייל אחד לבין מותם של אלה שיירצחו על ידי מי שישוחרר למען שחרורו, הוא נמצא במצב שבו היו יהודים רבים כאשר הנאצים הציעו להם לבחור מי מבין ילדיהם יושאר בידיהם. כפי שהונצח בסרט "הבחירה של סופי", תוצאותיה הנפשיות וההשלכות של בחירה זו לעתידו של הבוחר מהווים לכל המשך חייו אבן משקולת קשה מנשוא, הגורמת לו לסבל קשה.
הפתרון מתחיל קודם כל בהבנה שהבחירה בין מוות למוות איננה בחירה שמותר לאדם לראות כבחירה מציאותית אמיתית. יש להבין כי מדובר בתעלול סדיסטי של שונאי ישראל, אשר מצאו דרך דומה לזו של הנאצים ליצור בקיע באחדותו של העם על ידי יצירת ויכוח פנימי אנטי-אנושי המבוסס על אשליה של בחירה. אך כמו כל אשליה, אסור לאדם מציאותי להיכנע לה.
אינפלציה של ערכים.
פניית הרשות הפלסטינית לישראל בבקשה לבטל את תכנית הקמת הגן הארכיאולוגי של עיריית ירושלים ולהרוס לשם כך למעלה מ20 בתי ערבים שנבנו שלא כחוק מצביעה על העולם הפוליטי של הפלסטינים; בעולמם שלהם יכולה הממשלה לקבל כל החלטה שבדעתה מבלי להתחשב בזכויות הקנין הפרטי או בהחלטות מוניציפליות של רשויות משנה במדינה.
העובדה שגורמים מערביים מגלים אף הם נטיות ללחוץ על ישראל לבטל את תכניתה זו מצביעה על כך שהפרגמטיזם הפוליטי שבהן מייצר אינפלציה בערכי זכויות האדם והאזרח, שהעולם המערבי מבוסס עליו – מה שחמור במיוחד כאשר גם הנשיא אובאמה והילרי קלינטון מוצאים לנכון לבקר את ישראל על ההחלטה המוניציפאלית של עיריית ירושלים.
קשר הסטורי.
צום י"ז בתמוז שחל בשבוע שעבר מציין את האבל על בקיעת חומות ירושלים אחרי המצור הרומאי, מה שסימן את השלב הסופי של המלחמה והרס בית המקדש, אשר בישרו את היציאה לגלות.
יש שיראו קשר בין מלחמת מעצמת-העל של העולם של אז, אשר צרה על עיר הבירה היהודית לבין מה שמתרחש היום בפוליטיקה העכשווית, כי בשני המקרים נראה שכל מה שאויבי ישראל צריכים לעשות כדי לנצח את היהודים הוא לשבת ולחכות עד שמלחמת האחים היהודית תוכרע לטובת האויב...
אוהד קמין