499
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 620
תגובות לאירועי היום סיוון תש"ע
פרנסה בכבוד?
העתירה שהגישו אמנון רובינשטיין, אוריאל רייכמן ואלעזר שטרן לבג"צ כדי לחייב את מוסדות החינוך החרדיים בלימודי ליבה נומקה על ידם בכך ש"הבורות" של החרדים מחבלת ביכולתם "להתפרנס בכבוד".
מעבר לעובדה כי עתירה זו מבטאת שאיפה לכפיה חילונית על שומרי מצוות, מניחה היא ששומרי המצוות אינם מתפרנסים בכבוד. אך העותרים מייצגים ממסד כפייתי שלמעשה עצם עובדת היותו כזה מהווה הצהרה על אי הכבוד שקיים ביסודו. שכן איך ניתן להגדיר ש"פרנסה בכבוד" היא המאפשרת להתקיים לרבים מהמאיישים את הממסד הכפייתי הישראלי שהכנסותיו אינן מבטאות את רצונם של משלמיהן, בשל היותם כפויים על ידי חוק להעניק את משאביהם למסגרות לא-יצרניות רבות.
הנחותיה של כפיה חינוכית.
עתירתם לבג"צ של רובינשטיין, רייכמן ושטרן, המבטאת שאיפה לכפיה של תכנים לימודיים על מוסדות חינוך חרדיים, מניחה כי יש בידי המערכת החילונית ידע מתקדם יותר משיש בידי הדתית – ושהידע שקיים בידי העותרים לא רק רב יותר מזה שיש בידי העומדים בראש החינוך החרדי אלא שהוא גם מעניק להם את הזכות לכפות את השקפתם על מורים ותלמידים תוך פגיעה בזכותם היסודית לבחירה חופשית בהשכלה.
ברור שאם היתה גישה מסוג זה מופעלת על ידי שומרי מצוות כלפי החינוך הלא-דתי היה הדבר זוכה – ובצדק – לכותרת של נסיון לכפיה דתית. בקשר לכך מעלה העתירה תמיהה לגבי מה שמעוור את עיניהם של מי שרוממות החופש בגרונם ואלימות הכפיה בידם מלראות את הסתירה הברורה שבה הם מחזיקים.
התשובה לכך היא פשוטה: דווקא בשל היותם של העותרים אנשי חינוך בכירים בממסד החינוכי של מדינת ישראל חושפת גישתם את השקר המובנה במחשבה שישראל היא מדינה חופשית.
לפחות מבחינה זו יש לישראל החילונית הרבה מה ללמוד מן הדתיים לגבי חופש וכיבוד זכויות אדם...
חקירה כתוכנית טלוויזיה.
על אף שמעמדו החוקי העכשווי של אולמרט הוא של חף מפשע, מעידה הדרך שבה נחשפת חקירתו של ראש הממשלה לשעבר בתקשורת על קיומה של הנחת יסוד שהוא אשם בתודעת הציבור הרבה לפני שראה את פניו של חוקר. אך נראה שהדבר אינו מטריד איש בשל היות המשטרה והפרקליטות מפיקיה של החקירה כתכנית טלוויזיה פופולרית ואף מתפקדים ככוכביה, המתראיינים ומביעים את דעתם בכל ערוץ אפשרי.
בנסיונה להשיג את אהדת הציבור דרך התקשורת נוהגת המשטרה כרשות השידור והופכת כל חקירה שהיא מנהלת לתכנית שכמוה כהצגה להמונים; ככזו היא מתחילה בהדלפת חלקים מהחומר המסווג הנוגע לפרשה כקדימונים המכינים את הקהל לדרמה העתידה ולמעשה מכשירים את דעתו – ותוך כדי כך גם את דעת השופטים, שחשופים בכרח גם הם לדרמה המשודרת על ידי התקשורת המשטרתית.
הצופה בשידור הממלכתי התרגל כבר מזה זמן ארוך לראות איך בצמוד לכל פרשה של פשע-לכאורה משדרת התקשורת הממלכתית ראיון עם קצין משטרה כלשהו, המביע את "דעתו המקצועית". דבר זה הפך לחלק מתהליך טשטוש הצופים לגבי ההבדל שבין טיפול חקירתי ומשפטי אמיתי לבין הדרך שבה נעשה הדבר בישראל, של לינץ' ציבורי המסווה עצמו כדיון.
מלחמות של יהודים.
פעיל הימין איתמר בן גביר ביקש למנוע מרם עמנואל, יועצו של אובאמה, לקיים את בר המצווה של בנו ברובע העיר העתיקה בירושלים. לאחר שהרים את קולו בהתנגדות ליהודי האמריקני סולק היהודי הישראלי מן המקום על ידי המשטרה. עימות זה בין שני היהודים הוא בעל ערך סמלי של סגירת מעגלים הסטורית, שכן רם עמנואל, המקבל משכורת מנשיא ארה"ב, המהווה את האיום העכשווי המעשי הגדול ביותר על ריבונותה של ישראל על ירושלים, מסמל את האישור שנותן היום חלק מהעם היהודי למעצמה הגדולה בעולם – כמו רומא בעבר – לקבוע מי ישלוט בישראל בכלל ובירושלים בפרט.
אוהד קמין