497
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 635
תגובות לאירועי היום סיוון תש"ע
זכויות איזה אדם?
המקרה הלובי מהווה תקדים מסוכן שיש בו כדי ליצור זילות חמורה למעמד זכויות האדם בעולם; בעקבות הצבעה שנערכה באו"ם צורפה לוב למועצת זכויות האדם שלו, על אף שמשטרו של קדאפי נחשב לאחת הרודנויות האכזריות בעולם של היום. על רקע עובדה זו, יש בקבלתה של לוב למועצה זו הוכחה חד-משמעית לכך שמושג זכויות האדם שמוחזק בידי ארגון זה אינו מובן כלל, בלשון המעטה, לחברים בו.
יש בכך כדי לערער את היותה של הכרזת האו"ם על זכויות האדם בעלת תוקף של מחויבות מעשית כלשהי אשר תספק אף את ההגנה המינימלית שתובעות לעצמן זכויות האדם מפני הפרתן בידי דיקטטורות.
ביחס שניתן באו"ם כלפי לוב יש משום סמל לדרך שבה מבין העולם המיוצג על ידו את נושא הזכויות; שכן נראה כי זכויות האדם של קדאפי, הרודן הלובי אשר קנה את דרכו אל מחוץ לבית דין בינלאומי אחרי שגרם לרצח רבים, אינן נמצאות כלל בסימן שאלה.
אינטרס הרשע.
לאחרונה נשא שר החוץ הישראלי, מר ליברמן, דברים נגד ציר הרשע החדש, המתקיים בין קוריאה הצפונית, סוריה ואירן. הוא עשה זאת בעקבות תפיסתו של מטוס צפון-קוריאני עמוס בנשק לחמאס ולחיזבללה.
הדבר מעלה את השאלה: מה ירוויחו הצפון-קוריאנים מחיזוקם של ארגוני הטרור הללו?
אף כי סביר שיש למשלוח הנשק הזה מימון כבד מצידה של אירן, התשובה האמיתית לכך איננה במונחים של כסף אלא של אינטרסים עמוקים יותר, הקשורים בערכיהם של ארגוני הרשע הקיימים בעולם; מבחינתם של אלה כל מה שיכול לפגוע בשלוותו של המערב היצרני ושוחר-השלום מהווה רווח נקי – ודי בכך.
השינוי הדרוש.
יו"ר "קדימה", ציפי לבני, הדגישה כי על נתניהו לעשות למען "שינוי סדר היום החברתי" והוקיעה, תוך כדי כך, את "השותפות של נתניהו עם ש"ס". דבר זה משתלב עם ההאשמות הנשמעות לאחרונה בתקשורת על היותם של החרדים "סחטנים, נצלנים ולא-פרודוקטיביים", עם הכרזת בית המשפט על מנהלי בית הספר בעמנואל שהם "גזעניים", עם הצגתם של החרדים כ"אפלים ואנכרוניסטיים" המתנגדים לפינוי קברים לצורך שיפוץ בית-חולים וכ"אלימים ופרועים" בשל הפגנותיהם במאה שערים.
כל האירועים הללו ועוד רבים המתוארים בתקשורת מסתכמים בכך שהדתיים בכלל והחרדים בפרט, שהם אויביו של "סדר היום החברתי" הראוי לשינוי במדינת ישראל ושספק הדבר – אם בכלל – עד כמה ניתן לראותם כאזרחי ישראל.
על דרך השלילה.
ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית באירן העביר לתקשורת הבינלאומית הודעה כי אירן לא תבצע שום פעולה נגד ארה"ב אלא אם כן תכה אותה זו ראשונה. בהקשר זה עלולה אירן, כך אמר, להשיב בסטירת לחי על מכת אגרוף. סטירת הלחי, לדבריו, עלולה להיות כה כואבת עד שההתקפה של ארה"ב על אירן תהיה האחרונה שתבוצע על ידה - ואירן גם לא תתקיף את הכור בדימונה אלא אם תתקיף אותה ישראל ראשונה.
ולא רק שמכלל ה"לאו"ים", ניתן להבין די הרבה "הן" אלא שגם תמוה הדבר מדוע מוצאת לנכון התקשורת החופשית לשדר את הדברים – אלא אם כן היא מבינה את החיוב המסתתר בעבי השלילה.
התיימרות חסרת יסוד.
מחנה השמאל הוקיע את האיסור שהטילה ישראל על כניסתו לתחומה של חומסקי, אויבה האקדמי-רעיוני של המדינה. את התנגדותם זו נימקו ארגוני השמאל בכך שהאיסור על אדם להיכנס "בגלל רעיונותיו" שקול ל"סתימת פיות פשיסטית". אין זו הפעם הראשונה שאנשי השמאל מתיימרים להגן על חירויות האזרח על ידי תמיכה באויבי ישראל, הפוגעים קשות בחיי אזרחיה.
אוהד קמין