476
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 619
תגובות לאירועי היום שבט תש"ע
עדות.
בתכנית "פוליטיקה" שציינה שנה לממשלת נתניהו נתבקש איש שמאל לחוות את דעתו על תפקודו של ראש הממשלה והישגיו בשנה זו. לא היתה לו מילה רעה לומר בענין. אין עדות קשה מזו להתדרדרות המוסרית הקשה שחלה השנה במדיניות שעליה חתום נתניהו.
אלימות לגיטימית.
לאחרונה נודע כי מפקד מחלקה בצה"ל שהתעלל בחייל מפיקודיו הוענש. ידיעה זו נדירה יחסית על רקע אלימותם הרבה של כוחות הבטחון של מדינת ישראל, המופעלת תדיר נגד אזרחיה, במיוחד כשמדובר בהפגנות חוקיות שבהן הם אינם מפעילים כוח.
הצורה האדישה שבה מטפל השלטון בתלונות הרבות המצטברות נגד אלימותם של שוטרים יוצרת את הרושם שהנחת היסוד שלו היא שאלימות זו לגיטימית. בהקשר זה, דו"ח שהתפרסם לאחרונה על ידי ארגון זכויות האדם ביש"ע מצביע על כך שיחידת מח"ש, האמורה לחקור אלימות משטרתית כזו, פועלת יותר במטרה לחפות על פשעי השוטרים האלימים מאשר להעמידם לדין, כראוי.
אם תימשך מגמת הלגיטימציה כלפי האלימות השלטונית והאזרחים יידחקו כשגבם אל הקיר אין ספק שהמתח יסלים והממשל ימצא את עצמו מתמודד עם אלימות אזרחית שנוצרה, למעשה, על ידו.
רוב דומם?
לאחרונה נתבשרנו כי על אף שהבחירות מצביעות על נטיה של הציבור ימינה, קיים בישראל רוב דומם שדעתו שונה. מביא הבשורה, שגם הציג אותה בכנס הרצליה, היה לא אחר מאשר שר הבטחון של מדינת ישראל, אהוד ברק. אין כמו דברים אלה כדי להעיד על כך שלא רק שהאיש פועל בתפקידו בניגוד למתבקש מממלא תפקיד במדינה דמוקרטית, אלא שכנראה אין הוא מבין כלל את משמעות המושג "רוב".
חטאה של התקשורת.
חביות הנפץ שנשלחו על ידי הטרור העזתי אל חופי ישראל גרמו לרבים בתקשורת הישראלית להכריז על כך שמדובר בנקמה על חיסולו של בכיר המחבלים מבחוח על ידי ישראל. אין זו הפעם הראשונה שקישור סיבתי מסוג זה בין מעשה טרור נגד ישראל לבין פעולת חיסולו של מחבל-רוצח נעשה על ידי אנשי תקשורת בישראל. מעבר לכך שהם מציגים את אויבי ישראל כבעלי סיבות "טובות" – כאילו זקוקים הם לסיבה כדי לגרום פגיעה לישראלים – הם מבטאים מה שאיננו רק בלתי מוכח מבחינה עובדתית אלא שהוא כנראה כבר בגדר תסמונת של מחדל פסיכולוגי.
לא מן הנמנע שמדובר ברגש אשמה, שהשמאל הישראלי נוהג לבטא כלפי כל ביטוי אפשרי של תעוזה מצד ישראל. אך בכך שהיא מציגה את החיסול כחטא של ישראל היא חושפת את חטאה האמיתי כחטא השתיקה.
שכן המחדל ההסברתי של ישראל מתבטא בכך שהיא שותקת לגבי החיסול. ואולי הגיע הזמן שישראל, גם אם לא בטוח שידה בדבר, תלמד לבטא שמחה על חיסולו של פושע כזה, בצד הוקעה של מעשיו בעבר. אין ספק שאם היתה התקשורת הישראלית ממלאת את הריק ההסברתי הממשלתי ומצהירה על שמחה הנובעת משיפוט מוסרי, היא היתה מבטאת את נהמת לבו של כל ישראלי שפוי שאחד מאויבי נפשו מצא את סופו.
משטרים חסיני ביקורת
מברקים שהגיעו אל נשיא מצרים מובארק בעקבות השגתה של מצרים את גביע אפריקה בכדורגל בירכו אותו על ההצלחה במדיניות החוץ של קהיר. יש בקשר זה שנעשה בין כדורגל למדיניות חוץ כדי לומר משהו על אמות המידה הקיימות בעולם שמעבר לגבול ישראל לגבי איכותו של שלטון.
בהקשר זה, לא רק שהמשטר המצרי אינו זוכה לביקורת כלשהי מתוך העולם הערבי, גם איש מאנשי הרוח הישראליים אינו מעז לבקר דיקטטורה זו, כמו שאין מעיזים לומר מלה רעה על השלטון הסורי.
אוהד קמין