449
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 619
תגובות לאירועי היום אלול תשס"ט
זכרון סלקטיבי.
משליך הנעל בנשיא בוש, אשר שוחרר לאחרונה מן הכלא, טען בראיון לתקשורת כי עשה את מעשהו כמחאה על מעשי העוול של האמריקאים בעירק: "הכיבוש והפלישה של אמריקה... מליון קרבנות, אלמנות ויתומים... מה שעשו כוחות הכיבוש... הוא שגרם לי לעשות מה שעשיתי".
האיש, שהיה למושא הערצתם של מליוני מוסלמים בעולם, מייצג, ללא ספק, את הצורה בה תופס העולם הערבי את פעולתה של ארה"ב בעירק. זו – כמו תפיסתם של כל מתנגדי המדיניות האמריקנית בעולם – מבוססת על זכרון סלקטיבי במיוחד, המאשים את ארה"ב בכל צורות העוול שמתרחשות בהקשר של פעולותיה, כולל אלה שהן תוצאת ההתקפות על צבאה, אך שוכח את העובדה שארה"ב, שהיא הכוח המשחרר הגדול בעולם, פטר את עירק מעונשו של העריץ ששלט בה ביד ברזל.
אופייני לאויבי ארה"ב גם לשכוח, ביחד עם פעולת מיגורה של העריצות העירקית, גם את שאר הפעולות הרבות שבהן מקריבה ארה"ב בעולם את הטובים שבבניה ושבהן היא מסייעת למדינות חלשות רבות להחזיק מעמד מבחינה פוליטית וכלכלית גם יחד.
בין דם לדם לדם.
אסירי חמאס עומדים לקבל חבילות שי לחג בבית כלאם. האם שמענו מחאה כלשהי על העדפתם, בהקשר זה, של כאלה שיש להם דם על הידיים על פני "סתם" פושעים פליליים? בוודאי שלא.
ואין זה מקרי גם שבזמן שבו מטופלים אנשי החמאס בישראל לפי כללי כל האמנות הבינלאומיות הנוגעות לזכויות אסירים – אך ארגונם אינו מרשה שום קשר עם גלעד שליט - נודע על תביעה חדשה מצדו נגד ישראל, שבה מואשמת ישראל בסחר איברים של פלשתינים מתים.
ואין הדבר פרי דמיונו של גורם אנטישמי תמהוני או איזוטרי, אלא של שר בכיר בממשל החמאס בעזה, המקבל בימה אירופאית מכובדת כדי להשמיע מעליה את דברי עלילת הדם החדשה הזו.
חרפת הפערים.
לקראת ראש השנה נשא הרב שי פירון דברים במחאה על החרפה שהוא רואה ב"פערים הגדולים שיש בחברה הישראלית בין אלה שיש להם לאלה שאין להם". ויש שיראו בכך ביקורת על "אלה שיש להם", אף כי לא הם האשמים האמיתיים בפער שבו מדובר.
אין צורך בשמות כדי להכיר בכך שמקורה של חרפה זו אינו בבעלי הקנין אלא בבעלי הכוח – אנשי הממשל, המרוששים את כולנו. טוענת המדינה שהיא לוקחת כדי לסייע לנצרכים, אך באם תפסיק לקחת כה הרבה מרבים כל כך יהיה לכולם הרבה יותר – וקל וחומר שישאר גם יותר בידי אלה שאין להם.
ובמיוחד לקראת החגים המתקרבים, שבהם אנו שומעים על קריסת עמותות צדקה רבות שאינן עומדות בנטל, שומה להבין כי אם ימעיטו אנשי הממשל לתת למי שממנו לקחו ממה שלא שייך להם יישאר יותר לנדבנים הרבים הנותנים משלהם בחפץ לב.
קוצר ראיה.
הממשלה הפלשתינית בירכה בישיבתה השבועית את החלטתה של ממשלת נורבגיה למשוך את השקעותיה מחברת אלביט, בשל מעורבותה בבניית גדר ההפרדה. אופייני הדבר לגישתם קצרת הרואי של אנשי הרשות הפלשתינית; הם אינם רואים קשר בין החלשתה של חברה ישראלית לבין ירידה ביכולתה של הכלכלה הישראלית, בזמן שזו מסייעת לאנשי הרשות במשאבים ובמקומות עבודה.
למעשה, מדובר בביטוי אחד מרבים של מדיניות הפלשתינים: מחד הם פוגעים בכל דרך אפשרית ב"ישות הכובשת", ישראל. אך מאידך הם משחרים לפתחה. כפי שאופייני לבני משפחתנו הרחוקים האלה, לא רק שהם צרים על שעריה של ישראל בנסיונות חוזרים ונשנים להיכנס אליה וליהנות ממנעמיה, אלא שהם ממשיכים להתלונן על יחסה העויין כלפיהם.
אוהד קמין