447
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 581
תגובות לאירועי היום אלול תשס"ט
הקשר הערבי.
בתקשורת נמסר כי בחור ירה באחיו באקדח שהחזיק ללא רשיון. ילד אחר מואשם כי רצח את אביו בגלל סכסוך כספי. זוג – גבר ואשה - פצעו קשה ילד בן 12 במכוניתם ונטשו אותו ללא עזרה. ועוד ועוד ועוד.
רבים ושונים הם המקרים שבהם, לאחרונה, נהרגים ונפצעים אנשים ברחבי הארץ בתאונות ובמעשי רצח. מה המשותף להם? שכל אלה שהוזכרו הם ערבים. פרט זה לא נזכר במפורש באמצעי התקשורת. יש להבינו מציון השמות, המקומות והנסיבות – וגם אז לא תמיד ברור הדבר.
איכשהו, נראה שיש למישהו ענין להתחמק מלהזכיר את מעורבותם הגבוהה של ערבים במקרים מסוג זה. האם יש מאחורי הקלעים מישהו שמעונין למנוע מהציבור לקשור בין ערבים לפגיעות בגוף ובנפש או שהוא סתם חושש מכך שהזכרת המוצא בתקשורת הישראלית תיחשב לגזענות?
מוסריות המחיר.
מידת הצדק אומרת לנו שעל רקע הלחץ הציבורי והתקשורתי הגדול לשחרר את גלעד שליט "בכל מחיר" יש לדרוש מהתובעים זאת לשלם את המחיר בעצמם.
יותר מדי פעמים מוצגת בישראל נכונות לשלם "כל מחיר" מבלי לשאול מיהו זה שישלם אותו. יותר מדי פעמים שילמה מדינת ישראל מחיר גבוה מדי כדי להוציא מידי האויב האכזר אף בני ערובה מתים.
על "כל מחיר" – כלומר על תשלום במטבע של חיים – יכול להחליט רק מי שמחזיק בזכות לייצג את הציבור. זכות זו, הנרכשת באמצעות פניה אל הציבור, יכולה להתבסס על מצע בחירות או משאל עם. אך בישראל קרו יותר מדי פעמים מקרים שבהם נופחה דעת מיעוט לכדי בלון ריק במימדים של רוב.
כשמיעוט מציג את דעתו כדעת רוב מדובר בהסחת דעת פשוטה שיש להימנע מלתמוך בה.
טעויות חינוכיות.
בישיבת הממשלה ומעל בימת המליאה הכריז נתניהו שיש להכביד את העונשים המוטלים על עבריינים כדי להתמודד עם הפשיעה ולבלום אותה. בין נימוקיו לגבי כובד העונשים אמר כי יש צורך בענשים כבדים כדי להבהיר עד כמה העבירות כבדות ולהרתיע עבריינים.
גישה חינוכית זו של נתניהו מיותרת ומוטעית. פסק דין אינו אמור לחנך אלא לעשות צדק. שלא לדבר על כך שאין טעם שבפשיעה הגורמת נזק לאזרחי ישראל תתחרה הממשלה שתגדיל אף היא את תקציבי המשטרה ותגביר בכך את הנזק שנגרם ממילא לאזרח.
מחיר האדישות.
נראה שבשל דרישת האו"ם ישראל עלולה לוותר על חלקה בכפר רג'ר היושב סמוך לגבולה עם לבנון. חלק גדול מאזרחי ישראל אינו מעונין לדעת על כך כי אינו רואה שום קשר אישי לנושא זה וחש ריחוק ממנו.
חוסר האיכפתיות שמגלה ישראל לגבי גורלם של תושבי הכפר הלא יהודי משתלב עם אדישותם של אזרחיה לגורלו של כל לא יהודי שלקח חלק בגורלו של העם היהודי בארצו מתוך הנחה שלא יינטש על ידי ישראל.
אך הפניית הגב הישראלית לבני בריתה מן המיעוטים הלא-יהודיים המסכנים את חייהם בשירותם את בטחונה משמעה בגידה מוסרית המסוכנת מאין כמוה גם לערכיו של העם היהודי וגם לעתידו באיזור.
מדרון תלול של בגידה מוסרית שהתחילה בהתנערות מגורלם המר של משתפי פעולה ערבים עם צה"ל בהסכמי אוסלו והמשיך בבגידה בלוחמי צד"ל נמשך, למעשה, בכל פעולה שבה מגלה יהודי אי איכפתיות כלפי גורלו של בן עם זר המסייע לו במלחמתו. האזרח היהודי בישראל אינו מבין שהדבר מצטבר לרשימה ארוכה של האשמות אנטי יהודיות ואנטי ישראליות שעלולות לפגוע בו בסופו של דבר. ולא מן הנמנע שאת המחיר על אדישות זו כלפי זכויותיהם של שותפיו ישלם מאוחר יותר המתישב היהודי בזכויותיו הוא.
אוהד קמין