442
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 555
תגובות לאירועי היום אב תשס"ט
שברים.
בין המקרים המיוחדים שבהם לא תעמוד לעובדי ציבור אלימים חסינות המדינה נקבעו שתי חריגות מביצוע תפקידם באופן ראוי: במקרה של כוונה לגרום נזק ובמקרה של שויון נפש לאפשרות של נזק.
בכל מקרה של שבירת רכושו או חלק מגופו של אדם (מצלמה או רגל), אם יסתבר שמדובר באחת מהחריגות הנ"ל, יוטל על השובר לשלם את עלות הנזק מכיסו.
אבל איך ישלמו על לבם השבור של הורים שבנם שגויס לצה"ל הפך שם למגרש יהודים מעל אדמתם?
בשביל כבוד צריך לעבוד?
אמן מוסרי, כזה שמכבד את עצמו, מקווה להתפרנס ממשאביהם של צרכני האמנות שלו. אמן לא מוסרי כופה את עצמו על הציבור ומשתמש במשאביו בלי לשאול לדעתו. כזהו המגזר הישראלי של אנשי הקולנוע, החיים על חשבון משלם המסים הישראלי.
חוק חדש קובע תקציב שנתי קבוע לתעשיית הקולנוע בגובה של 67 מיליון שקל למשך חמש השנים הקרובות. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה לפני כשבועיים במליאת הכנסת. זאת לאחר שבתחילת החודש נפלה בשל התנגדות האופוזיציה.
שרת התרבות והספורט, ח"כ לימור לבנת, בירכה על אישור החוק; "זהו יום חשוב לקולנוע. בעזרת החוק הזה אנחנו נראה את המשך פריחת הקולנוע הישראלי שמביא כבוד רב לכולנו".
בצד העובדה שכמה מהסרטים שנעשו בישראל בשנים האחרונות הציגו אותה כפושעת מלחמה, מהווה עצם העובדה שהקולנוע המקומי צריך להתבסס על תקציב ציבורי כדי להתקיים על חוסר הכבוד היסודי שיש ליוצר לא רק כלפי המדינה אלא גם כלפי הציבור, שאת משאביו הוא בוחר להשיג לא דרך קופת הכרטיסים.
מטבע קלינטונית.
את הצלחתו של ביל קלינטון בשליחותו לצפון קוריאה, אשר התבטאה בשחרורן לחופשי של העיתונאיות העצורות על ידי הקוריאנים יש להבין בדרך שונה לגמרי מהנטיה המקובלת להבנת דבר מסוג זה במערב.
במקום לראות בשחרור זה אות של רצון טוב מצד הדיקטטורה, יש להבין את הדבר כחלק מאיסטרטגיה פוליטית מחושבת וקרת-דעת מצד הקוריאנים, שמטרתה השגת ערך דיפלומטי זה או אחר.
איך יודעים זאת? בגלל הנשיא לשעבר. קלינטון ונשיאים אמריקניים לשעבר, כמו קארטר, לא ירדו מן הבימה הפוליטית לאחר תום כהונתם אלא פיתחו קריירה שניה, פרטית, שבה הם עושים למען הערכים שבהם דגלו עוד בזמן שבו התגוררו בבית הלבן. כבר מאז הסגיר לידי ערפאת מאות אלפי חפים מפשע קנה קלינטון לעצמו בעולם מעמד של מי שמייצג ערכים שמדברים אל לבם של דיקטטורים...
כיפה שלוף!
בידוע הוא בישראל שכאשר רמאים רוצים לשוות לעצמם מראה מכובד הם חובשים כיפה. מזה שנים רווחת בבתי המשפט התופעה של הופעתם בציבור של הנוכלים המושחתים ביותר כשהם מקפידים לחבוש לראשם כיפה. דבר זה, הנעשה, ללא ספק, מטעמים של רצון בתדמית חיובית, אהוד גם על אנשי התקשורת מן השמאל, שכן הופעת הכיפה בהקשר כזה קושרת את הכיפה לפשע ולמרמה גם יחד.
למעשה, גם חובשי הכיפות האותנטיים עצמם מתחילים לאחרונה לחוש באי נוחות למראה זריזי שולפי הכיפה מן העולם התחתון – וקל לשער כמה קשה מצבם כאשר בכל בירור משפטי חיוני שבו עומדים למשפט אנשים מאמינים שולף השלטון חובשי כיפה ממאגריו המוכנים ומציב אותם בין השופטים...
ואין ספק כי לא משנה עד כמה ירבו בציבור המיומנים שבשולפי הכיפה שאינם דתיים באמת, הם לא יצליחו לעלות במספרם על השטפון המתגבר של חובשי הכיפה המוצאים את עצמם יותר ויותר בשורות יחידותיו הנבחרות של צה"ל, גם אם ירבו הפקודות שמטרתן לשסות את בעלי הכיפות זה בזה.
אוהד קמין