414
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 616
תגובות לאירועי היום טבת תשס"ט
בין המדינאים לאזרחים.
שוב ושוב, החל מהסכמי אוסלו וכלה בהתנתקות, מומחשת העובדה שמדינאי ומנהיגי האזור רוקמים פתרונות שווא בלתי מעשיים לבעיות האזרחים משני הצדדים.
"הפסקת המצור" הוזכרה לאחרונה כאחת מדרישות הסף של ארגוני הטרור בעזה לישראל. אך אם מדובר בפתיחת המעברים לתנועה חופשית, כפי שהיה הדבר בעבר, מדובר, למעשה, בשאיפה לחזרה לשלום האמיתי, המעשי, שהיה קיים בעזה לפני שנחתם הסכם השלום עם ערפאת, כי מה שחפצים תושבי עזה הפשוטים אינו אלא לעבוד בישראל ולסחור עימה.
די בעובדה זו כדי להמחיש עד כמה לא היה ההסכם של אוסלו אלא מטווה של רמאות פוליטית והולכת שולל של היהודים אזרחי ישראל ושל תושבי עזה כאחד. במיוחד ממחיש הדבר עד כמה הביאו הסכם זה והגירוש מגוש קטיף את המצור, המלחמה והמוות על כל תושבי האזור.
מלחמה הומניטרית.
לאחרונה הודיעו על כך שצה"ל ינקוט מדי יום "הפוגה הומניטרית" בת שלוש שעות במלחמתו בעזה. מחוץ לכך שיש בסוג כזה של הפסקה במאמץ המלחמתי משום תועלת לאויב, יש כניעה עקרונית בהצהרה זו, שכן היא מהווה, למעשה, הסכמה עם ההנחה המקובלת על ידי בני אדם רבים, הרואה מלחמה בכלל ואת פעולות המלחמה של צה"ל בפרט כבלתי הומניטריות.
יש לקוות כי בעתיד תיראה פעולת צה"ל בעזה – כמו כל מלחמות ישראל נגד הקמים על עם ישראל - כחלק ממלחמת הגנה. משמעותו המעשית של הדבר היא שכמו כל פעולה להגנה עצמית, מייצגת דווקא פעולתה הצבאית של ישראל, המכוונת להגנה על אזרחיה, מאמץ הומניטרי מן המעלה הראשונה.
חסינות לא מוסרית.
חאלד משאל הוא שם שכדאי לזכור, כי מדובר באחד מבכירי הארגון, שיקרה אשר יקרה במלחמה, הוא בטוח מכל סכנה. חייו שמורים כאילו היו תכשיט שמור בכספת, מכיוון שישראל לא יצאה למלחמה במטרה לחסל את האויב אלא להגיע עימו להסדר.
משמעותו המעשית של כל הסדר עם החמאס היא השארת הנהגת הארגון על כנה, מה שמתאים למוסר הקלוקל של ישראל, המעניקה לראשי אויביה הגנה. לכן, כמו שבמקרה של אש"ף היה ערפאת חסין מכל פגיעה, נהנים היום גם פושעים כמשאל מהגנה מיוחדת, שמשחררת אותו מכל דאגה למספר אזרחי ישראל או חיילי צה"ל שיירצחו על ידי שליחיו.
פלורליזם?
בתגובה תקשורתית למחאה הציבורית נגד אמירותיה של השדרית יונית לוי הוזמנו אילנה דיין וחיים יבין, שדרים ותיקים של הטלויזיה הישראלית הממלכתית, לדיון חי ברדיו. במסגרת השיחה, בה התייחסו המשתתפים לזכות התקשורת להציג עמדות שונות מאלה של הקונצנזוס, סיכמה אילנה דיין כי "הפלורליזם הזה הוא מה שקרוי חוסן לאומי."
אך כדי להתייחס לאמירה זו לגבי פלורליזם כאל ערך שהתקשורת הישראלית באמת לוקחת ברצינות היה כדאי שלעתים, כאשר עורכים דיון מסוג זה, יוזמנו להביע את דעתם בנושא גם בעלי דעה ועמדה שאינם נהנים מיוקרה ומעמד שנרכשו בכספי משלם המסים.
לומר את האמת.
בתגובה לביקורת שנמתחה על הכתבת כרמלה מנשה על שנתנה את רשות הדיבור ברדיו לתושב עזה שמחה על פעולת צה"ל נגד "חפים מפשע", היא אמרה, בין היתר, שתפקידה כעיתונאית מחייב אותה "לומר את האמת". מעניין איך היתה היא מתייחסת לאמירה זו שלה אם בשם אותה הצהרה היה מישהו מפיץ בציבור סודות כמוסים מחייה הפרטיים...
אוהד קמין