373

 

תגובות לאירועי היום אדר ב תשס"ח

מצור?

בכנס מדינות ערב שנפתח בסוריה, הביעו נציגיה של מדינה זו, בין היתר, את הצורך הפלשתיני לפרוץ את המצור של ישראל על עזה. אבו מאזן מיהר להצטרף להאשמה והשתמש גם הוא במלה "מצור" כדי לתאר את מצבה של הרשות שהוא ממונה עליה כלפי ישראל.

בהתחשב בכך שישראל היא הנצורה מאז היווסדה על ידי האויב הערבי מכל עבריה, ניתן להבין כי הצהרותיהם אלה אינם סתם שקר נוסף שלהם; מדובר באיסטרטגיה שבה מוכיחים לעצמם הערבים פעם אחר פעם את חולשתה הרוחנית של ישראל, אם וכאשר זו נשארת שותקת אל מול ההאשמות הבדיוניות והאבסורדיות המופנות נגדה.

מחירה של מחווה.

"מחווה לפלסטינים" – כך קרא נציג צה"ל למגמות שעמדו מאחורי הסרת המחסומים בצירי התנועה של אזרחי הרשות הפלסטינית ביש"ע.

על רקע הבעייתיות הבטחונית שקיימת לצד פעולה זו, נשאלת השאלה "מדוע?"

או, במלים אחרות: "איזו פעולה חיובית נעשתה מצידם של הפלסטינים לטובת ישראל כדי לזכות במחווה כזו?"

כדאי לחשוב על כך בצד החשש ממחירה האפשרי של מחווה מסוג זה – והלוואי ונתבדה.

טיעון חושפני.

במסגרת הדיון לגבי זכויות הבעלים על רכוש יהודי בחברון, נמסר כי הפרקליטות טוענת ש"השבת הרכוש היהודי בבית עזרא בחברון לבעליו תחייב גם השבת רכוש הפליטים הערביים מ-1948 ותאפשר את "זכות השיבה".

לכאורה, מגלמת טענה זו איכפתיות מדינית ודאגה לאינטרסים הלאומיים של ישראל כנגד הצד הפלשתיני. למעשה, מה שחסר בה באופן בולט הוא שאיפה לצדק; מידת הצדק אינה תובעת "איזון" בין צדדים כלשהם אלא השבת רכוש – יהיה אשר יהיה – לידי בעליו. אפילו אם היה זה נכון שבעקבות השבת רכוש יהודי לבעליו, היו ערבים תובעים את מה ששייך להם, תובעת מידת הצדק שגם דבר זה יתברר לגופו לצורך ביצועו של צדק מלא.

הצדק, בלי קשר לישומו ההקשרי, הוא זה המייצג את הצד היהודי, יהיה אשר יהיה, בין אם מדובר בעקרון הכולל של הצדק כעקרון יהודי ובין אם מדובר בהקשר כמו זה שקיים בחברון.

דווקא גישת הפרקליטות, שממנה ניתן להבין כי יש דברים החשובים יותר מהצדק, חושפת את ההשקפה המעשית-כביכול שהשתלטה על גישתו המשפטית של הממשל הישראלי ואת היותה מנוגדת לעמדתו היסודית של היהודי.

ואין ספק כי גישה זו, המוצגת בבירור זה כמגינה על הצד הישראלי, היא גם זו שהנחתה את המערכת המשפטית הישראלית, במיוחד בשנים האחרונות, לפגוע רבות בזכויות אזרחי ישראל.

שייכות זכויות האזרח.

בהקשר חגיגות יום האדמה הנערכות במגזר הערבי, הודיע הארגון לזכויות האזרח כי יש ניגוד בין גדילת האוכלוסיה הערבית בישראל מאז הקמתה לבין צמצום שטחי האדמה שמוחזקים בידי הערבים.

ביחד עם העובדה שכאשר עובדה זו מוצגת כך עשוי הדבר ליצור רושם בלתי מבוסס של אי צדק, יש בכך גם כדי להניענו לחשוב כי האגודה רואה את עצמה כשומרת על זכויות האזרח הערבי ולא על כלל זכויות האזרח במדינה.

התייחסות ראויה לזכויות האזרח מחייבת את החורת על דגלו הגנה על זכויות אלה לשאת את דברו להגנתן כזכויות השייכות לכל אזרח באשר הוא, ללא הבדל מין, דת או מוצא.

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים