370
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 560
תגובות לאירועי היום אדר ב תשס"ח
רוחו של הרצח.
אחד מהגורמים לזעזוע הקשה שגרם הרצח בישיבת "מרכז הרב" הוא, ללא ספק, ההיבט הרוחני שלו: העובדה שלא היה זה פיגוע במקום ובזמן ארעיים ומקריים, אלא מכוונים ובעלי משמעות סמלית: הכוונה המודעת של מבצעו לפגוע במה שמסמל, אולי, יותר מכל דבר אחר את זהות הרוח היהודית: תלמוד התורה.
לדאבון לבו של כמעט כל יהודי, הצליח מעשהו זה של הרוצח.
הרצח המחיש את המשמעות הרוחנית של ההתקפה, מעבר לנזק המסוים, לצער ולאבל על הנספים כבני אדם וכיהודים, הם מתו כמייצגים את התורה שלמדו, שהיא לב היהדות. במעשהו זה המחיש הרוצח עד כמה מכוונים מעשיהם של אויבי ישראל כנגד רוחה של האומה ועד כמה הסכסוך שאנו מעורבים בו היום איננו נסב על עניני קרקע או על היבט חומרי זה או אחר של העולם, אלא על קיומה העקרוני של היהדות.
לפחות במובן זה שומה עלינו לראות במקרה זה עדות לקיומו של רצון חי להשמדתנו כעם. עלינו ללמוד מהמעשה שכל טענותיהם המוצהרות של אויבינו - כיבוש, דיכוי וכיו"ב - אינן אלא תירוץ שנועד לכסות על נסיונם למחוק מעולמם את היהודי באשר הוא...
אמונה טפלה וכיוון לפתרון.
בתגובה לקריאות לבטל את האולימפיאדה בסין בשל פגיעה בזכויות האדם על ידי הסינים, אומרים אנשי הועד האולימפי כי דווקא משום שאינם מעוניינים לערב פוליטיקה בספורט אין בכוונתם להחרים את סין ולבטל את המשחקים. כמו"כ נמסר בתקשורת כי "...מודעים נושאי דגל זכויות האדם לכוחה של הכלכלה הסינית בעולם ויכולתה "להעניש" מדינות שתחרמנה את האולימפיאדה" – אך ראיה זו של הדברים מבוססת על התיאוריה המרכסיסטית, התולה סוג זה של פעולות "ענישה" דווקא בבעלי ההון – ובמציאות עיקר כוחם של אלה אינו באלימות אלא בסחר. אם ישקול הסוחר עם סין את מעשיו יהיה זה בשל המהומות הקטלניות האחרונות בקשר למחאת נזירי טיבט נגד הכיבוש הסיני האלים. דבר זה הוא המכניס את הממשל הסיני למצב של פאניקה בשל החשש שניתוק והחרמה מצד מדינות המערב העשירות יפגעו קשה בכלכלתה.
ודווקא סוג זה של פחד, המובע על ידי ממשלת בייג'ין, יש בו כדי לכוון את מי שזכויות האדם חשובות לו, לדרך הראויה שבה ניתן לטפל במי שפוגע בהן.
כי בניגוד לאמונה הטפלה האנטי-קפיטליסטית, המאשימה את בעלי ההון ברוע, דווקא למדינות המוסריות יותר, שהן יצרניות ובהתאמה לכך גם עשירות יותר, אין מה לחשוש מ"ענישה" כלכלית מצד השודד והרוצח, שכל מה שיש לו להציע הוא עוד ועוד תוצרי אלימות...
גבורה כיוזמה פרטית.
האירוע במרכז הרב גרר גם גלים עכורים של תגובות בחברה הישראלית, אשר מצאו לנכון לחבור לרעיונות אנטי-דתיים שמתאימים יותר להקשר של רצח רבין. ברוח זו, היו כאלה שניסו – עוד תוך כדי ימי האבל - להחשיד את חובשי הכיפה ביוזמה לנקמה.
יוזמי הגישה הם, כמובן, תואמי שב"כ תקשורתיים, אך לא מדובר רק בהתנגדות שמאלנית לפעולות התארגנות אפשריות מצד הציונות הדתית לתגובה ישירה למתקפה, אלא גם בנסיון לבלום באיבו את מה שחשף הגיבור שהרג את הרוצח: במעשהו האמיץ הוא הצליח, במהירות וביעילות, להשיג הרבה יותר משהשיג מנגנון בטחון המדינה.
השמאל הפוליטי, שתמיד ראה את היוזמה הפרטית בשלילה, רואה אותה כאחד מאויביו המושבעים במיוחד במציאות הישראלית; אין איום גדול יותר על המונופול הממשלתי בתחום ההגנה על האזרח מאשר פעולתו של הגיבור המציל ואין גדול מפחדה של מערכת הבטחון הממלכתית מקיומה של תחרות בצורת התארגנות פרטית.
אוהד קמין