358
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 602
תגובות לאירועי היום שבט תשס"ח
הצגות תכלית...
את מה שהתרחש בירושלים בעת ביקור הנשיא האמריקני – ובמיוחד את סידורי הבטחון אשר לא איפשרו לתושבי העיר לנוע בה בחופשיות (שלא לדבר על עריכת הפגנות מחאה) – ניתן לראות גם כחזרה כללית לביצוע פינוי של אוכלוסיה, כי מה שערך אולמרט לפני בוש באמצעות מה שהתקשורת קראה "סידורי אבטחה" היה הצגת תכלית לכל דבר; באמצעותה של זו הראה ראש הממשלה הישראלי לנשיא האמריקני את מידת שליטתו באזרחי ישראל ביחד עם צייתנותם המלאה.
ובזמן שבו, כדי להשיג "חזית אחידה" ברוח הממשל, נעצרו בישראל מפגינים נגד ארה"ב וכל מי שהביע דעה הנוגדת את עמדת הממשלה הושתק, ערכה לפני הנשיא האמריקני דווקא הרשות הפלשתינית הצגת תכלית משלה של חופש ביטוי אופייני, כאשר מרקעי הטלוויזיה נתמלאו בהפגנות פלשתיניות נגד ביקורו, שכללו את שריפת דגלי ארה"ב.
פתרון אפשרי לבעיית התקשורת.
התקשורת שמשתפת פעולה דרך קבע עם הממשל פועלת באמצעות שני צדדיה של מטבע השירות הממשלתי: מחד היא מפיצה את עמדתו של הממשל ומאידך אין היא מאפשרת פתחון פה כמעט לשום קול מתנגד לממשל, על אף שיש רבים כאלה.
מה שמאפשר גישה זו הוא הנחת יסוד מוטעית של הציבור לגבי טבע התקשורת. ממחישים זאת אף האזרחים שטוענים כי היא "איננה ממלאת את תפקידה" כי בכך הם מבטאים את הנחתם שיש לתקשורת תפקיד מוגדר מראש במערכת המדינה.
אך התקשורת איננה אמורה כלל להיות חלק מהשירות המדיני. לכן, לא רק שלהנחה זו אין באמת על מה להסתמך אלא שמה שצריך לעשות אינו לחפש דרך להביא את התקשורת לפעול "בהתאם לתפקידה" אלא לבטל את קיומה כחלק מהממשל ואת פיקוח הממשל על תכניה, מה שיפתח את תחום התקשורת בישראל לחופש אמיתי, כזה שיאפשר לכל מי שרוצה לומר כל מה שירצה.
ןלאלה החוששים מהנזק האפשרי שבחופש ביטוי "גדול מדי" יש להזכיר כי במצב של חופש אמיתי יכול כל מי שחש כי גוף תקשורתי פגע בו לתבוע אותו לדין.
מסתורין כנשק.
זה ברור שהאמריקנים יכולים היו מזמן לוותר על ההחזקה בפולארד, אלמלא היה מייצג ערך גדול הרבה יותר מאשר כזה של "סתם" מרגל שנתפש, שהרי רבים הם המרגלים ששוחררו כבר על ידי ארה"ב אחרי תקופות מאסר קצרות בהרבה משנות הדור שבהן מוחזק בה המרגל הישראלי, שלא לדבר על הלחץ המופעל תדיר מצד הממשל האמריקני על ישראל לשחרר מחבלים רוצחים, שבילו בכלאה שנים מועטות ביחס.
היום, מהווה עובדת הינמקו בכלא של פולרד זמן כה רב מסתורין, שכן לא מובן כלל לא רק מדוע הוא כלוא אלא גם מדוע אין ישראל עושה למענו מה שתעשה כל מדינה למען מרגל שפעל למענה. סוד מסוג זה יוצר בציבור אי נוחות גדולה כל כך שמן הנמנע שלא לראות את הדבר כנשק שבאמצעותו בחרו גורמים מסוימים (מסתוריים אף הם) לפעול נגד עם ישראל. אך יהיו גורמים אלה אשר יהיו, הם זוכים לתמיכת ממשלות ישראל וארה"ב – ובמובן זה, לפחות, פועלות הן כאויבות העם.
אוהד קמין