338
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 571
תגובות לאירועי היום אלול תשס"ז
לא נגרם כל נזק?
רבים מתשדירי התקשורת המדווחים על התקפות האויב על ישראלים מסתיימים לאחרונה במשפט "לא היו נפגעים ולא נגרם כל נזק".
ניסוח זה, שנוצר כדי להרגיע את המאזינים מתייחס אך ורק לנזקים חומריים ואינו לוקח כלל בחשבון את הנזקים הרוחניים הנגרמים במצב של מתקפה מסוג זה.
ונזקים אלה הם מגוונים ורבים ביותר: הם כוללים את הפגיעה הנפשית הגדולה שאותה חווים כל אלה שההתקפה כוונה נגדם; גם אם לא נפגעו גופנית או חוו נזק ברכושם, הפגיעה שחשים רוב בני האדם – ובכלל זה נשים וילדים – מעצם העובדה שניסו להרגם ושהרוצחים עדיין חיים וימשיכו בנסיונותיהם, היא גדולה ביותר וחלק ממנה אינו תם כאשר מסתיימת התקרית, אלא הופכת לחלק מובנה בנפשו של המותקף, אשר מאיימת על איזונו הנפשי הכולל ועלולה להביא לידי ערעור כללי של מצבו הנפשי.
וזאת מבלי לקחת בחשבון את הנזק העצום הנגרם, במקרה של התקפה על ישראל, למעמדה המדיני של המדינה, באם אין היא משיבה מלחמה שערה, כפי שמתרחש הדבר לאחרונה שוב ושוב בהקשר ההתקפות הרצחניות של המחבלים על שדרות. נזק זה מצטבר והולך עד שהוא מביא לתחושה כללית של תבוסתנות ציבורית, המתבטאת גם בהתנהגות המוסרית חסרת-האחריות של הפוליטיקאים כלפי כלל אזרחי המדינה.
הזדמנות לבירור.
בשבוע הבא מתוכנן נשיא ישראל החדש להיפגש עם האפיפיור. מעניין אם במסגרת פגישה זו ישאל פרס את המנהיג הנוצרי מה היה תוכן שיחתו עם יאסר ערפאת במפגשם לפני 7 שנים. כזכור, זמן קצר אחרי מפגש זה החליט ערפאת לפתוח במלחמה כללית נגד ישראל. לכן סביר להניח שיש לדברים שנאמרו ביניהם משום הבהרה למטרותיה של מלחמה זו, בין הפלשתינים לישראל, שעדיין נמשכת...
הראה לי מיהם בני שיחך...
התקשורת עם הפלשתינים, המתבצעת בימים אלה על ידי אולמרט בשם ממשלת ישראל, אינה אלא התרפסות המתיימרת לקשור קשרים עם היסוד הטוב (כלומר: המתנגד לחמאס) של ישות שחשבון הזכות שלה אינו מכיל דבר זולת נקודות חובה.
פניה מסוג זה של נציגי ישראל לרשות הפלשתינית מתעלמת בעיוורון גלוי מרצף מעשי האיבה שרשות זו אחראית להם, הכוללים את הרס בתי הכנסת בגוש קטיף שהתבצע על ידי אנשיה מיד עם נטישת צה"ל את המקום, אחרי הגירוש שביצע בו.
הרס זה הוא רק מעשה אחד משורה ארוכה של מעשי איבה הכוללים שפיכות דמים, אשר אנשי הרשות אחראים להם, אך יש בו כדי להצהיר על המידה שבה הפלשתינים מכבדים את העם היהודי, שממנה ניתן להסיק גם את המידה שבה יקיימו כל הסכם שיושג בעתיד בינם לבין מדינת ישראל.
בהקשר זה, יש משום חוסר אחריות וזלזול ברורים בגישת נציגי ישראל, אשר מביעים בנציגי הרשות הפלשתינית אמון רב הרבה יותר משהיו נותנים לכל סוכן מכירות שרימה אותם, כמו נציגים אלה, פעם אחר פעם.
אוהד קמין