הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

295

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 565

תגובות לאירועי היום טבת תשס"ז

מעמדם המעשי של דברי הרב.

הרב יעקב יוסף הצהיר כי תאונת רכבת שאירעה לאחרונה התרחשה בגלל חילולי השבת הרבים שמבוצעים על ידי רכבת ישראל במסגרת עבודות שהיא מבצעת.

זה ברור ששום בעל תפקיד בהיררכיה של הנהלת הרכבת לא ימצא לנכון להתייחס לקביעה זו כאל דבר שיש להתחשב בו בתכנוני העבודה העתידיים שלו.

אך מאידך זו תהיה טעות להתייחס לנושא כאילו בכלל אינו קיים; כדאי שאנשי רכבת ישראל דווקא יתייחסו ברצינות לדברי הרב – ומשתי סיבות:

קודם כל, מסיבה פוליטית-כלכלית, שתתבטא בעצם העובדה שההצהרה של הרב תילקח בחשבון על ידי בני אדם רבים שרואים את חילולי השבת כבעלי השפעה ממשית על מידת הבטחון בתנועת הרכבות, מה שיבוא לידי ביטוי בקופת הרכבת.

שנית, כי עדיין לא נסתרה מדעית התפיסה הדתית אשר רואה את הקשר בין חילול השבת להתרחשות תאונות כקשר סיבתי אובייקטיבי; עד שלא תופרך תפיסה זו על ידי מחקר מדעי, כדאי למקבלי ההחלטות המעורבים להתייחס ברצינות אל התיאוריה שפגיעה בקדושת השבת על ידי הרכבת עלולה לערער משמעותית את בטחון הנוסעים בה.

משמעותה של שתיקה.

מכל התגובות על הוצאתו להורג של הרודן, אולי המשמעותית ביותר היא השתיקה המערבית. לא שמענו אף אמירה בעלת משמעות הצהרתית משום מדינה במערב, אשר תציג עמדה חד-משמעית לגבי ענישת חוסיין, על אף הפשעים הרבים שביצע נגד האנושות.

האם יש צורך בהוכחה גדולה יותר מזו לגבי מצבו המוסרי העכשווי של העולם המערבי?

אל מול העולם הערבי, ארצות העולם השלישי והדיקטטורות הקומוניסטיות, שכולן שותפות בשפיכות דמים ובבטחון עצמי מוסרי נטול פקפוק בצדקתן, ניצבות מדינות המערב, כשהן עוטות לגופן את בגדי המלך החדשים של הפוסט-מודרניזם, אשר פרק אותן מכל עמדה מוסרית, כשהן אינן מסוגלות להציב עמדה מתנגדת שתתמוך בצדקתן.

שתיקתן לנוכח ענישת חוסיין, שנים מעטות לאחר שתמכו במלחמה נגדו, מהווה הצהרה על נסיגתן המוסרית ואזהרה מקדימה על קריסתן העתידה לפני מתקפת אויבי התרבות.

נצחון במקום שלום.

שוב, כדי לדחוף את ישראל, כנגד כל ההגיון, למו"מ עם סוריה, שולף השמאל אל מול המתנגדים לכך את הסיסמה "שלום עושים עם אויבים".

על כך יש לומר שמה שצריך לעשות עם אויבים אינו שלום אלא נצחון – ולציין כי השלום הטוב ביותר מושג אחרי נצחון על האוייב ולא אחרי כניעה לו, גם אם זו מוצגת כמו"מ.

מעשה הצדק.

עמוס ברנס, שבילה שנים לא מעטות בכלא על לא עוול בכפו, הגיש תביעה נגד המדינה על העוול שנעשה לו בתהליך שהביא לכך. אך אם יזכה בתביעתו ויקבל את סכום הכסף שהוא תובע לא יהיה בכך די מבחינת הצדק.

מעשה הצדק בענינו יושלם רק אם תסתיים הפרשה בתביעת הנאשמים כולם – כל מי שתרם בפעולתו לעיוות הדין במקרה זה – ובהעמדתם לדין.

אוהד קמין