291
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 576
תגובות לאירועי היום כסלו תשס"ז
אילנות של צדק יהודי.
בדיון משפטי שנערך בבג"צ לגבי שאלת ההצדקה של חיסול ממוקד, טענה המדינה, להגנת פעולת חיסול כזה על ידי צה"ל, כי "במשפט הבינלאומי נקבע שסיכול ממוקד נגד טרוריסטים הוא אחד האמצעים הלגיטימיים וכי באמצעי זה עושות שימוש גם מדינות אחרות כמו ארה"ב אשר פגעה בקצין מבצעים בכיר של ארגון אל קעידה באמצעות שיגור טיל ממזל"ט אמריקני."
יש פגם גדול בכך שישראל רואה את פעולת צבא ארה"ב כאילן גבוה להיתלות בו לצורך פעולת לחימה כה מוצדקת כהריגת אוייב.
אך פגם גדול יותר יש בעצם העובדה שהמגינים על עמדת ישראל תרים אחר ביסוסה בשדות זרים. הטעם שעליו צריכה ישראל להסתמך הוא טעם מוסרי ולא חוקי – והמוסר שעליו צריכה ישראל להסתמך, לצורך פעולות הגנה על אזרחיה, הוא המסד הרחב של המוסר היהודי.
ישראל, המצהירה על עצמה כעל מדינת היהודים, צריכה לראות את המוסר היהודי כאילן הצדק האמיתי שלה, לתלות בו את מדיניותה ולא לתור אחר אילנות זרים ביערות רחוקים.
זעקת העשוקים...
השבוע, במקביל וכהצהרה מנוגדת לקיומה של ועידת העסקים שהתקיימה באחד ממלונות היוקרה בתל-אביב, התקיימה בעיר גם "ועידת העשוקים", שבה נטלו חלק רבים מארגוני הנזקקים של ישראל בתחומים רבים שהמשותף להם הוא, בין היתר, חולשה תקציבית. אין צורך בדמיון רב כדי להבין את הרמז הברור המשתמע משמה של הועידה האלטרנטיבית, לגבי הקשר הסיבתי שקיים, לכאורה, בין שתי הועידות: אם מי ששומע על שתי הועידות הוא תוצר של החינוך המקומי לסוציאליזם – וכך הוא ברוב המקרים – אין ספק שהוא רואה את חולשת הנזקקים כתוצאה של פעילות העשירים. זה במיוחד יהיה כך לאחר שמארגני ועידת החלשים דאגו לכנות את עצמם "עשוקים" ללא צורך להצביע ישירות על מי שגרם לעושק הזה.
מה שהמעורבים בארגון "ועידת העשוקים" כיוונו אליו ברמז הכינוי שלקחו על עצמם הוא תביעה בלתי מוצהרת, אך ברורה למדי לחלק גדול מן הציבור, כלפי משתתפי ועידת העסקים, כאילו אנשי העסקים הם, למעשה, העושקים. ביחד עם היות תביעה זו בלתי הוגנת - שכן אין היא מפנה האשמות מסוימות כלפי בני אדם מסוימים ולכן אין היא מאפשרת למשתתפים בועידת העסקים להתגונן מפני ההאשמה הכללית – היא איננה צודקת.
אי הצדק נובע מכך שאם אכן ה"עשוקים" שבהם מדובר נפגעו על ידי בני אדם מסויימים, הפוגעים אינם אנשי העסקים, אלא אנשי הממשל. אלה אחראים ישירות ליכולתם הכלכלית הנמוכה של כלל אזרחי המדינה – וקל וחומר כשמדובר במיעוטי יכולת ונפגעי גורל. אנשי הממשל מנהלים את כלכלתה של המדינה על גבם של אזרחיה, כשהם מחלישים אותם באופן תדיר – ובכך גם מכשילים את יכולת הסיוע ההדדי שלהם זה לזה.
אנשי העסקים אינם ה"עושקים". אם בכלל, הם ידועים בנדיבותם הרבה ובסיוע שרבים מהם מעניקים לנצרכים ולנזקקים. אם חפצים מיעוטי היכולת להגדיל את אפשרות העשירים לסייע, עליהם לפעול כדי שהם לא יופרעו בפעולותיהם על ידי הממשל.
אוהד קמין