273
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 555
תגובות לאירועי היום אב תשס"ו
דרישות הצדק.
יקרה אשר יקרה, על המלחמה להסתיים בצורה צודקת – והצדק חייב להיות כזה שמביא את האחראים להתחלתה לשלם על מעלליהם.
נסראללה, אחמדינג'אד ואסאד הם אלה שצריכים לשלם באופן אישי על חלקם במלחמה. זה כנראה לא יקרה, כי ישראל איננה מנהלת את המלחמה הזו – כמו שאר המלחמות שלה - בצורה צודקת. ישראל חוששת מלתבוע את מה שלא יתנו לה להשיג – את ראשיהם של האחראים – ושנים רבות יעברו עד שתהיה חפשיה לבצע את הצדק שבתביעה כזו.
דבר אחד יוסכם על ידי רבים: שיהיו אשר יהיו תוצאות המלחמה, אם אנשים כמו נסראללה ישארו אחריה חיים וחפשיים – יהיה בכך משום אי צדק משווע.
הסיכויים לכך שדרישות הצדק יתמלאו אינם גדולים, אך חשוב שהם יהיו ידועים לציבור, לפחות כאחד מן הצעדים הנדרשים ליישומם העתידי.
נדבנות במקום זכויות.
במדינה מסודרת – כזו שישראל מתיימרת להיות – נוטלים מסים מהאזרחים כדי להעניק להם זכויות מסויימות. כך, מדינה מסודרת היא, למעשה, מדינת זכויות.
במסגרת זכויות אלה מקבלים אזרחיה של מדינה מסודרת זכות להגנה מפני אויבים, במסגרת צבא ומערכת בטחון – וזכות להגנה מפני הפתעות לא נעימות כמו מצוקה בעת חירום.
אך יותר ויותר מתפתח בשנים האחרונות ההרגל של המדינה לסמוך על נדבנים פרטיים שיתמכו במשאבים המגיעים מכיסם הפרטי באוכלוסיה נזקקת, בין אם מדובר במצב חירום חד-פעמי ובין אם מדובר במחזורים קבועים כצורך לערוך את חגי ישראל.
התגייסותם של מוסדות פרטיים לסיוע אזרחי משחררת, מעשית, את המוסדות הממלכתיים ממחויבותם היסודית להעניק זכויות לאזרחים, אך זה אינו מביא אותם לחשוב פעמיים על משמעות הדבר; רשאים אנו להניח כי במדינת ישראל זה לא יגרום להפחתה בגביית המסים מן האזרחים – או מהנדבנים.
ההכשרה.
מול הביקורת הנשמעת נגד העובדה שהממשלה איננה מצליחה למצוא דרך להפסיק את סבלם של תושבי הצפון, הנמשך כחודש, בולטת השתיקה הציבורית לגבי סבלם של יושבי גוש קטיף, שסבל מהפצצה ותוקפנות אוייב בת מספר שנים.
שתיקה זו לא היתה מקרית ולא בלתי מתוכננת; היא יוצרה במתכוון על ידי אותה אידיאולוגיה פוליטית שעמדה ביסוד רעיון גירושם מבתיהם.
כדי להתיר את הפגיעה בזכויותיהם של יושבי הגוש, הכינה אז המערכת הפוליטית, בסיוע אמצעי התקשורת, תשתית פסיכולוגית של ניתוק רגשי בינם לבין שאר אזרחי המדינה.
בנוסף לאדישות שגילה כלפיהם הציבור, עקב הכשרה זו, הצליח הממשל גם לטעת בציבור עוינות כלפי המתיישבים, תוך התבססות על הרעיון המחריד שהם האשמים במצבה הפוליטי של ישראל – וגם באבידות שצה"ל סופג במלחמה ברצועת עזה.
מי שלא יוצג אף פעם כאשם על ידי הממשל, הוא מי שמפגין נגד מדיניות הממשלה, תוך הצגת מדינת ישראל המתגוננת כאילו היא פועלת על יסוד בחירה לפגוע באוייב בדרכים לא מוסריות. מפגין זה חסין מפני הממשל כי הוא – כמו הממשל – שמאלני.
אוהד קמין