הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

227

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 579

תגובות לאירועי היום שבט תשס"ו

למה הדלאי?

כל השמנה והסלתה של ישראל משחרים לפתחו של הדלאי למה, מנהיגה הגולה של טיבט הכבושה, כדי לשמוע מפיו את אמיתותיו הנצחיות של הבודהיזם הטיבטי.

זה ברור כי לאיש, אשר סין הביעה יותר מפעם אחת עד כמה היא אינה מרוצה מהתייחסות חיובית של ישראל כלפיו, יש אוהדים רבים בכל שדרות הציבור בישראל.

מהו סוד קסמו של האיש? מה עושה אותו למושך כל-כך?

אולי העובדה שמאז שנות החמישים תפש האיש את מה שהיה פעם שמור ליהודים – תפקיד של עם גולה, חסר ארץ, שאין לו מקום משלו בעולם?

ואולי יש בכך, מצד חלק מן המעריצים, גם משום וידוי על כמיהת-מה להיות במצבו של הדלאי למה: רבים הם הפסיכולוגים שיכולים לספר לנו על כך שזו, בעצם, משאת נפשם של ילדים לא מתבגרים רבים השואפים לחיים נטולי שרשים, חסרי אחריות ודאגה.

בכך יכול להיות גם משום הסבר לנסיון של יהודים רבים להתנתק מצור מכורתם ואף לפעול כדי שאחיהם יעברו גם הם התנתקות כזו.

עולם ללא הומור.

יש כבר הרוגים בהפגנות המחאה נגד הקריקטורות שצויירו נגד האיסלם. איש הציבור האיטלקי שהראה בטלויזיה כי הוא לובש חולצה ועליה קריקטורה אנטי-דתית, פוטר. ויסגלס, שאמר כי ישראל תגרום לפלשתינים לרזות זוכה לקיתונות של שופכין מן השמאל. כך או כך, זה ברור: הערבים אינם מרשים שום הומור (אלא אם כן מדובר בקריקטורות על יהודים בשואה).

אך היציאה נגד ההומור, בכל המקרים הללו, משמעה יציאה נגד חופש הביטוי המבטא, בפרפורי גסיסת חופש הביטוי במערב, לבקר את האלימות חסרת ההומור של הערבי.

כי ההומור האנטי-איסלמי – וגם זה של וייסגלס נגד הפלשתינים – אינו אלא נסיון תרבותי להשיב מלחמה שערה כנגד אלימותו של האיסלם, המכוונת נגד כל מי שהוא מזהה כאויבו.

ההומור, בשל היותו כלי העברת ביקורת, הוא אחד מאויביו של המוסלמי, שאינו סובל כזו.

כי זוהי, למעשה, מטרתו הסופית של האיסלם העולמי: עולם ללא הומור, צחוק או שמחה; עולם עצוב.

הויכוח

חלימי, היהודי שנחטף, עונה ונרצח על ידי כנופיה בצרפת, הוא יסוד להתפתחות ויכוח סוער עכשווי בין חוגי הקהילה בצרפת: האם הדבר נעשה על בסיס אנטישמי או לא?

הדילמה ברורה: אם מדובר בפשע "רגיל", זה ענין למערכת החוק ותו לא. אם, לעומת זאת, מדובר בפשע על רקע אנטישמי, יהיה צורך להיכנס לסיבוכים פוליטיים, העלולים לכלול הפגנות מחאה, הסערת צעירים, שנאה בין עדות דתיות ובכלל, הפרעה לשלום הציבור שוחר השקט והשלווה...

וכאילו לא די בכך, בא מישהו וסיבך את הענין סיבוך נוסף; הוא שאל: ומה אם הסיבה לחטיפתו ורציחתו של הצעיר היהודי היתה למטרות שוד, אך הבחירה בו התבססה על המחשבה ש"ליהודים יש כסף"?

אין ספק: אנטישמי.

אוהד קמין