220
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 557
תגובות לאירועי היום שבט תשס"ו
איפה ואיפה.
בבית משפט ישראלי נגזר ל-20 שנה גזר דינו של צעיר בן 17 לאחר עסקת טיעון ששינתה את כתב האשמה שלו מרצח להריגה. ההבדל נח על העובדה הוא לא התכוון לרצוח.
בבית המשפט העממי של הרשות הפלשתינית קיבלה קבוצה מועדת של רוצחים, המצהירים מפורשות על כוונתם לקטול עוד יהודים, את הזכות לשלוט.
דמוקרטיה חושפנית.
מה שהתרחש בבחירות האחרונות לראשות הרשות הפלשתינית לא היה ליקוי בדמוקרטיה אלא הוכחה לכך שהדמוקרטיה היא לקויה באופן גורף – שהדמוקרטיה היא עיוורת.
צדק מי שאמר שבאמצעות ניצול שיטת הדמוקרטיה יכול לעלות לשלטון עריץ. לא זאת בלבד, אלא שהדמוקרטיה יכולה לחשוף את מהותו של עם לפי מועמדי השלטון שלו...
בניגוד לרעיון שהדמוקרטיה משמעה חופש אין הדמוקרטיה יכולה, בכל הקשר, לתפקד כערבות לחופש – ובמיוחד לא כאשר מתבקש האזרח לבחור בין שתי אפשרויות שליליות; זה מה שקרה בבחירות כמו אלה שנערכו בשבוע שעבר ברשות הפלשתינית, בהן נתבקש ההמון לבחור בין רוצחים לרוצחים ובכך חשף, קבל עולם ומלואו, את מהותו היסודית.
זו, לפי מה שהתגלה, אינה קשורה כלל, בתודעת ה"עם הפלשתיני" לחופש.
סימני המחלה הנוצרית.
בפסק דין תקדימי הטיל השופט אהרון פרקש על החמאס קנס גדול בגין פעולת טרור שבוצעה בשמו. עם הפסיקה מצא השופט לנכון לציין כי אין בסכום שנפסק כפיצויים לקרובי הקרבנות "כדי להקהות את כאבם הקשה של התובעים".
מדוע מצא השופט לנכון לציין זאת? האם מישהו באמת מאמין ש"הכסף יענה את הכל"?
כי במשך חמישים שנות קיום המדינה עבר "היהודי החדש" בישראל את אחת ההשתלות הפסיכופילוסופיות המוצלחות והמסובכות ביותר שנעשו בו על ידי המנתחים המומחים של השמאל. במסגרת זו הושתלה בו הדחייה הנוצרית הרגשית לכסף – וזו מחייבת אותו להתנצל בכל פעם שהוא סובר כי הוא עלול להיחשד בתאוות בצע.
מני, חנוק אותו!
היועץ המשפטי מני מזוז תקע סיכה בבלון הסכם הפשרה שערכה המדינה עם תושבי חברון והצהיר, כמה שעות לאחר עריכת ההסכם, כי אין הסכם כזה בנמצא. מה קרה? פשוט: גורמים שראו בהסכם זה משום "כניעה לפורעי חוק" (כך, למשל, התבטא עמיר פרץ) לחצו על היועץ, הבהירו לו איך הענין נראה להם ושיסו אותו נגד החברונאים.
מה שקרה מזכיר את הבדיחה על התקפתם של חיות היער כנגד הפיל; אחרי שהפיל נפנף את כולם ומי שנשאר תלוי על צווארו היתה רק נמלה קטנה, עודדו אותה חברותיה בקריאות קצובות להמשיך במאבק: "ז'וז'ו חנוק אותו!"
מה שחבל הוא שמתיישבי חברון עלולים לשלם מחיר רב בגלל סחיטה פוליטית זו...
ןאין להתעלם מהיבט נוסף, חשוב, של הזיגזג של מזוז – שהדבר מוכיח כי היועץ המשפטי של הממשלה, האדם שאמור לדעת, יותר מכולם, כי אין הוא אלא משרת האזרח וכי הוא האמור להגן על זכויות האדם שלו מפני כל חוק עויין – איננו יודע זאת כלל.
נראה כי מני מזוז סבור שהוא, היועץ המשפטי, אינו אלא כלי בידי הממשל נגד האזרח.
אוהד קמין