199
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 608
תגובות לאירועי היום כסלו תשס"ו
סכנת הפעם הראשונה.
בחדשות הבוקר נמסר כי צה"ל חשף מנהרה שנועדה להברחת נשק ואמצעי לחימה לתוך שטח ישראל. על ידי מערכת הבטחון של ישראל נמסר כי זוהי המנהרה הראשונה אותה חופרים הפלשתינים מרצועת עזה לשטח ישראל.
פעם ראשונה, כמו שמבין כל בעל דעת, היא מקרה מבחן. הפלשתינים רוצים לדעת מה תעשה ישראל? אך המקור לא מסר שום מידע נוסף, כמו מה עומדים כוחות הבטחון של ישראל לעשות בענין או – מה שחשוב יותר – מה סוכם לגבי אירוע כזה בהסכמים האחרונים שעל קיומם לחצה ארה"ב כל כך חזק על ישראל.
והרי נמסר ממש לאחרונה כי ארה"ב לוחצת על ישראל שתממש גם את ההסכם בדבר שיירות המעבר המסוכמות מרצועת עזה לגדה. האם יש לישראל כוונה לעשות קשר תנאי כלשהו בין הדברים (כמו במקרה המופרך של פריקת נשק הארגונים החמושים) או שישראל עברה למצב של סבילות אדישה, שבו היא פשוט נסחטת על ידי כל לחץ חיצוני.
מכל הסכנות שישראל נחשפת אליהן על ידי רשלנות ממשלתה, חוסר התנגדות זה הוא הגורם המסוכן ביותר והמזמין ביותר את נגיסתו הבאה של האוייב בחלקיה המצטמקים והולכים של השליטה הישראלית במה שנשאר מישראל הריבונית.
הסכין מול המסוק
בעוד חבריו לפשע משליכים אבנים כפעולת הסחה, מגיע פלשתינאי צעיר דרך המעבר המיוחד לחלשים במחסום מעבר בין הרשות הפלשתינית לישראל, חומק מאחורי חייל ישראלי צעיר ורוצח אותו על ידי דקירתו בערפו בסכין חדה.
מקרה "פרטי" זה איננו זוכה בגינוי או בכל תגובה שהיא מצד שום גורם רעיוני, פלשתיני או יהודי. התגובה היחידה של צה"ל – סגירת המחסום לזמן לא מוגבל אחרי הרצח – זוכה לגינוי מצד ארגוני שמאל הטוענים כי העם הפלשתינאי איננו צריך לסבול מעונש קולקטיבי בגלל פשעו של יחיד וכי העונש יגביר שוב את השנאה...
לפלשתינאי שטוף השנאה אין צורך במסוק משוכלל כדי לבצע חיסול ממוקד – וגם אין צורך לדאוג לכך שמי שהוא רוצח יהיה באמת מי שאחראי לפשעים מסויימים; לפלשתינאי די בכך שהוא שוטף את ידיו בדם יהודי. על רצח יהודי לא רק שלא יהיו לו נקיפות מצפון, אלא להיפך: על רצח כזה הוא יבורך על ידי מצפונו, משפחתו וחברתו שטופת השנאה גם יחד. כמו חיית פרא רואה הרוצח רק את הרגע העכשווי. כמסומם, אין הוא חושב על העתיד הרחוק – על מחר, מחרתיים ומה שאחריהם. הוא פועל כמנגנון חסר-אנושיות, שכל מה שמפעיל אותו הוא מנוע השנאה ליהודים.
לרוצח אין שום מחשבה שניה לגבי העובדה שהמעבר הקצר במחסום הזה, שבו הוא עובר כדי לרצוח חייל, נוצר מתוך התחשבות באלה מבני עמו שהעמידה בתור הארוך קשה עליהם. מבחינת אלה התוקפים אותו, מבית ומחוץ, הרוצח איננו קיים ורק הצד היהודי הוא זה שצריך לוודא שלא ייפגעו "חפים מפשע" מצידו של האוייב, גם אם הדבר נעשה באמצעות טיל הנורה ממסוק משוכלל. היהודי, באנושיותו המופלגת והמסוכנת, לוקח על עצמו אחריות זו; הוא מקשה על עצמו, על אחיו, ואיננו מתלונן על אי הצדק, על כך שהוא, החף מפשע, מואשם בפשע.
הרוצח משוחרר מבעיות כאלה; כל מה שהוא זקוק לו היא סכין.
אוהד קמין