178
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 595
תגובות לאירועי היום אלול תשס"ה
הוכחה ניצחת.
רעיונו והצעתו של השופט העליון ברק לפנות לרשות הפלשתינאית כדי שתשמור על בתי הכנסת שברצועת עזה, מהווה הוכחה ניצחת לעוורונו של אדם זה לכל מעשי הרצח והאימה שרשות זו אחראית עליהם.
דווקא מכיוון שאין ספק לגבי תמימותו, יושרו וה"אינטגריטי" (אחדות) המוסרי שלו של אהרון ברק, מוכיחה הצעתו דרגה איומה ומחרידה של ניתוק מן המציאות שבה המוסלמים הפוליטיים עושים ככל יכלתם להשמיד, להרוס ולפגוע באתרים הקדושים ליהודים:
מציאות זו, אשר נמשכת עוד מלפני קום המדינה, אינה תמה עם קומה; די אם נסתפק רק בשתי עדויות "קלות" מהעידן המודרני - מה שעלה בגורלם של בית הכנסת בחברון אחרי פרעות 29 ושל קבר יוסף אחרי פרעות הר הבית – כדי להבין את רמת תפישת המציאות של העומד בראש בג"צ.
במונחים משדה אחר ניתן היה, אף, לקבוע אי הבנה זו גם כאי שפיות של ממש. כך או כך, אין ספק שכשמדובר בבג"צ כולנו שבויים בידיו של ילד מפלצתי, שאין מעל ראשו שום סמכות מבקרת ראוייה – והוא שצריך להכריע בגורל בתי כנסת יהודיים.
זה מול זה.
ואין צורך להכביר במלים על אלה שמתחננים היום על ברכיהם בפני שופטי בג"צ כדי שיחוסו על בתי הכנסת אך לא עשו זאת בקשר לאלה שהתפללו בהם רק לפני חודש.
אין ספק שמתחננים אלה יחזיקו בחלק מהאחריות לכך שליהדות יצא שם של מי ש"אבנים" קדושות לו יותר מאנשים...
אנטישמיות וגלי צה"ל: תיקון לוגי והערות.
את הטעות הגדולה מכולן עשה דניאל ברנבוים כשפגע בכבודה של שדרת גלי צה"ל. הוא יכול היה לירוק על רב ולרמוס את כבודו של האפיפיור ולצאת מזה בשלום, אך הוא לא יכול לפגוע בכוח המחזיק בידו את השליטה בעתיד ישראל: הברנג'ה, שאחד מראשי החץ שלה הוא גלי צה"ל; גלי צה"ל, כך חש על בשרו ברנבוים, יכולה לשסות בו כמעט כל אישיות שבה תחפוץ, כדי לבצע, במהירות של תגובת אש בשדה-קרב, "יראו וייראו" זריז.
"אין לזה כל לוגיקה, לטענה הזו" במלים אלה הגיב דניאל ברנבוים לדבריו של יובל שטייניץ, שאמר "גם יהודי, מסתבר, יכול להיות אנטישמי" על סירובו של ברנבוים להתראיין אצל נציגת גלי צה"ל "כל עוד היא במדים".
על אף עלגות מסויימת, צודק ברנבוים לוגית ובכך היכה את שטייניץ, המומחה לפילוסופיה, בעצם מקצועו של זה האחרון, שכן אין בהערתו לחיילת שום סימן – וק"ו הוכחה – לאנטישמיות. יש לקוות כי שטייניץ יראה בחשיפתו של ברנבוים את ערוותו הלוגית משום חשיפה פומבית של התדרדרות אינטלקטואלית שהיא, אולי, העונש לפעולת התמיכה שלו בפוליטיקה תואמת עריצות (של משטר-ממשל שרון)
ולעצם הערתו של ברנבוים, שמזה זמן רב לוקח את הצד הפלשתיני בסכסוך המקומי נגד עם ישראל, אל לגלי צה"ל, לימור לבנת ושאר מגיני ישראל כביכול להתנפח יותר מדי: כל אלה, בסיועם למעשה הגירוש המחפיר שביצע צה"ל, עשו, מצידם, הרבה יותר להשפלת מדים אלה ולריקונם מתוכן ערכי, מאשר מה שעשתה נגדם טפשותו של הגאון המוסיקלי.
אוהד קמין