הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

167

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 610

תגובות לאירועי היום תמוז תשס"ה

זה מתחיל באלימות.

"זה עלול להיגמר באלימות " אומר מנחה "פוליטיקה" עודד שחר לגבי פעולות המוחים נגד תכנית ההתנתקות.

יש לנו חדשות לימודיות בנושא למר שחר: תכניתו של שרון – וכל פעולת אכיפה שלה על ידי שלוחיו – היא היא אלימות צרופה. כל התנגדות לה – כדין כל התנגדות לאלימות – איננה אלימות.

אין ספק שהמיתוס הרואה שימוש בכוח כשווה-ערך לאלימות הוטמע בציבור הישראלי המתגונן, המנסה להגן על זכויותיו, ההולכות ומצומצמות על ידי השלטון. אך צריך הציבור לדעת כי שלטון המאיים על זכויות נתיניו איננו רק הצד האלים בעימות, אלא שהוא פושע, מפר חוזה ובוגד, המתחיל בסכסוך – כי האלים הוא, בהגדרה, הצד הפותח בפגיעה.

הנבגדים.

אשה צעירה נכנסת לביתה, ימים ספורים לפני נישואיה ונרצחת מפגיעת פגז. איש מאלה שלהם שילמה כדי שיגנו עליה לא עושה דבר בנושא. הרוצח הולך לביתו ולמשפחתו ואיננו חושש מממשלת ישראל שתעשה משהו בענינו. בעוד שנים מספר הוא כבר יכול להיות מוזמן לוושינגטון, לקבל כמה מיליארדי דולרים כדי לסייע ל"חברתו" המקופחת.

כך נבגדים אזרחיה של מדינת ישראל מדי יום; תושבי ישראל הבלתי חמושים, אשר העבירו את מונופול השימוש בכוח למדינה, מותקפים בכל מקום על ידי הטירור, כשהם ננטשים ונעזבים לגורלם על ידי המדינה. זו, המחוייבת לבטחון כל אזרחיה, מוחלת על בטחונם ועל חייהם, כפי שהיא מזלזלת בחייליה שבגבול הצפון.

אין שום עובדת מציאות שתשנה את העובדה שמדינת ישראל של היום היא ארגון בוגדני, הבוזז לא רק את ממונם וכוחם של אזרחיה, אלא גם את חייהם.

אם לא נכיר בכך, אנו מצטרפים בזה אל הבוגדים.

החכמות שאחרי...

"אנחנו צריכים להפסיק לשלוט במליון וחצי פלשתינים" אומר ח"כ דני יתום ב"פוליטיקה" ומשקר בכך, כי אם היינו שליטים לא היינו נרצחים כל כך; כששלטנו באמת זה נראה אחרת. מוסיף יתום ואומר "בלבנון... קרה משהו, שהפך את החיים בצפון ליותר נסבלים." ובכך הוא אומר, למעשה, שאת החיים ה"נסבלים יותר" בצפון (כולל מותם וחטיפותיהם של אזרחים וחיילים) קנינו בחייהם וזכויותיהם של כל מי שעונה, מת ונבזז באותה בריחה מבישה של אהוד שברח: מעט חיילי צה"ל ולא פחות חיילי צד"ל, שמכו עלינו.

באותה תכנית, מעז אותו אהוד לקרוא להתיישבויות גוש קטיף "מאמץ סהרורי של התנחלויות פוליטיות". כך, כשדם ידידיה של ישראל על ידיו, הוא משתמש בביטוי-המפתח השמאלני – "פוליטי" – כדי לבטל במחי לשון את מאמץ היצירה העצום של אלפי מתיישבים שהפריחו את שממת רצועת עזה על ישובי גוש-קטיף.

כך, איש מפלגת העבודה (!) קורא גם "סהרורי"(!) למאמץ האדיר, האובייקטיבי, של התיישבות יהודית בארץ ישראל.

האם הוא באמת אינו מזהה את העמל והיצירה שבעבודת האדמה של המתיישבים?

על מי הוא עובד?

אוהד קמין