132 האסור והמותר
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 31 מרץ 2013 13:06
- כניסות: 692
תגובות לאירועי היום תשרי תשס"ה
האסור והמותר.
מתי יבינו אנשי שלומנו שלנו אסור אפילו לרמז על קשר עקרוני כלשהו בין תכנית ההתנתקות למה שקרה בזמן אחר ובמקום אחר לעם היהודי – אך לשר המשפטים של מדינת ישראל מותר להיזכר במה שעשו הנאצים לסבתו עקב פעולות צה"ל נגד האוייב?
הסיפוק המוסרי.
ישראל ותומכיה מסופקים בכל פעם שארה"ב או מדינה אחרת מאשרות את פעולתה נגד האוייב בכך ש"יש לה זכות להגנה עצמית". אך האמירה המוסרית האמיתית צריכה להיות שלאויבי ישראל אין שום זכות להתקיף אותה.
כבר מזה זמן רב צריך היה אי קיומה של זכות ההתקפה להיתפש כנושא היסודי ביותר בעימות מלחמתי. בחברה אנושית מוסרית הופך התוקפן הפותח במלחמה לפושע באופן מיידי, על כל ההשלכות המעשיות של פעולתו, הכוללות הוקעה והאשמה של שותפיו לפשע. במוקדם או במאוחר, תכיר האנושות כולה בכך שהפלשתינים הם תוקפן כזה בתוקף התקפתם על ישראל, ושעל עובדה זו לגרור לא רק את הוקעתו המוסרית של התוקף אלא גם את כל מי שמשתף פעולה עימו.
ההצהרה על הזכות להגנה עצמית היא פשוט גרסה של הצדקה נוצרית הרואה את עצם ההגנה כמוסרית באשר היא, מה שאינו נכון מבחינת הצדק: הרי גם הפושע הלא מוסרי ביותר עשוי למצוא את עצמו במצב הגנתי ואז, לפי גישה זו, יקבל מעמד של צד מוסרי חיובי שהוא אינו ראוי לו.
סיפוק מוסרי מלא חייב, על כן, להתבסס, כתנאי, על הבטחת זכותו של הצד המותקף שלא להיות מותקף – ועל ההוקעה המוסרית המשלימה של הצד המתקיף.
על הזכות להתנצלות.
בעימות עם תוקפן, גם השקר וההטעייה הם מוסריים – וקל וחומר הטעות. לכן, לצד לא מוסרי בסכסוך אין זכות לקבל התנצלות מהצד המוסרי אפילו אם זה האחרון טעה בפעולותיו. דבר זה אקטואלימאדבעימות של ישראל עם ארגון האו"ם העויין אותה.
ה"הודאה" של ישראל בטעות, כלומר: ההצהרה על כך שיתכן שהיתה טעות זיהוי ומה שהוכנס לאמבולנס של אונר"א לא היה טיל אלא אלונקה, הפכה מיד בתקשורת להתנצלות של ישראל וגררה תביעות מצד האו"ם ל"הבהרה". המסקנה מהאירוע היא שעל ישראל להחזיק מבלי להרפות בעקרון היסודי של השמאל: לעולם אל תתנצל!
ועל דובר צה"ל לזכור, כשהוא נושא את דברו, כי, לצורך הענין הזה, הפלשתינים, האו"ם והתקשורת הישראלית נמצאים באותו מעמד.
אזרחים וחפים מפשע.
פעם אחר פעם מספרים לנו בתקשורת כי בעזה נהרגים אזרחים שלא קשורים למלחמה כלל. האמת היא שאין דבר כזה כמו אזרחים שלא קשורים כלל. לא רק זאת, אלא שבהפרדה מוטעית זו, ובנסיון להתחשב באזרחים כאלה, שלהם גם קוראים לעתים "חפים מפשע" מעדיפה ישראל את טובתם על טובת חייליה – ובסופו של דבר גם אזרחיה – שהם החפים האמיתיים מפשע כי הם המותקפים והמתגוננים האמיתיים בעימות.