96
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 669
תגובות לאירועי היום כסלו תשס"ד
פרס נובל וזכויות האדם.
שוב, כבדרך שגרה, מספרים לנו כי "פעילת זכויות אדם אירנית קיבלה פרס נובל" ביום זכויות האדם הבינלאומי. אך משכיחים מאיתנו את העובדה כי, למעשה, מאז הסכם אוסלו איבדה הועדה המלכותית דנן את הזכות המוסרית לתת פרסים על תרומה לזכויות האדם: אחרי שתמכה בהפרה כוללת של זכויות אדם, באמצעות מתן הפרס על הסכם אוסלו, שהסגירה מאות אלפי בני אדם חפים מפשע לידי דיקטטורה רצחנית, אין ועדת פרס נובל יכולה לטעון לידיעה בנושא זה - וקל וחומר שאין שום תוקף אובייקטיבי להחלטותיה בנושא.
שחיתות לאור היום.
רבים חושבים שהשחיתות של אנשי ציבור ענינה בשוחד, בכספים לא רשומים, בטובות הנאה "מתחת לשולחן" וכיו"ב. הם תמימים: בימינו, השחיתות האמיתית איננה נמצאת במחשכים אלא באור היום – לא בסכומים שהם מעבר למשכורת של הפושע הממשלתי אלא בעצם המשכורת עצמה. מי שמתיימר להיות משרת הציבור וחי ברמה גבוהה מאדונו פי כמה הוא הפוגע בו – ואם הוא עושה זאת באמצעות כפיה, אין מושחת גבול ממנו. עצם העובדה שמשכורות המגזר הציבורי אינן נקבעות עפ"י היצע וביקוש, אלא רק עפ"י תחרויות ברבריות של כיפוף ידיים הדדי, משמעותן גזל. מעתה אמור כי השחיתות איננה זו של המסתירים כסף (וגם לא של המעלימים) – אלא של אלה המדפיסים אותו.
וילה, בקתה ומוסר השמאל.
את כל האידיאולוגיה השמאלנית ניתן לתמצת בכך שהיא מציגה לפנינו לנו וילה של עשיר ובקתת חימר של עני – ומנסה לשכנע אותנו כי בעל הוילה עשק את העני וכי בקתתו של העני היא תוצאה של עושק זה. איכשהו, אומרים לנו, הצליח העשיר לנצל את העני עד כדי כך שהפיק וילה מבקתת החימר שלו.
אין זה משנה אם מדובר בהאשמת הקפיטליסטים בעניו של הפרולטריון, בהאשמת ארצות המערב בעוני העולם השלישי או בהאשמת ישראל בסבלם של הפלשתינים. המשותף לכל המקרים הללו, הוא העיוות המוסרי שטמון בהאשמתו של היצרן, מקור הערכים, בגזל.
במלים אחרות: השמאל, שנציגי הציבור שלו רוכבים על תקציבי הציבור מאז ומתמיד, מפנים את זעמו של החלק העני של הציבור כנגד החלק העשיר שלו בגרסה נצחית של "הפרד ומשול". המטרה: א. להמשיך ולעשוק את לשד הציבור. ב. להסיח את דעת העשוקים מהגזלן האמיתי אל היצרן.
כך, האיבה מופנית תמיד מהבוזז, שהוא המקור האמיתי של הדלדול הציבורי הכללי, אל היצרן, שלא רק שהוא חף מפשע, אלא שהוא זה שמחזיק על כתפיו את הכלכלה כולה.
את ההוכחה הטובה ביותר לנצחון האידיאולוגיה של השמאל ניתן לראות בימים אלה בישראל ביחס בין "ועדת העשוקים" לועידת העסקים של ישראל. כשרואים את הכבוד שעלובי נפש תובעניים אלה מקבלים מן התקשורת על כך שהם מאשימים בגזל את באי הועידה – ושומעים את רוח ההתנצלות העלובה לא פחות של אנשי העסקים המתמודדים מולם – ניתן להבין איך פועלת היום ברית השמאל החדש.
אוהד קמין