88

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 731

תגובות לאירועי היום אלול תשס"ג

אחינו הנאמן, יהונתן.

כל עוד הם ממשיכים לקרוא לו בתקשורת "ג'ונתן" אני יודע שהם עדיין לא הפנימו את העובדה שהוא משלנו.

להערכתי (האינטואיטיבית) פולארד יושב את כל השנים הללו מכיוון שמדינת ישראל נמנעה מלקרוא לבוגד בשמו, כלומר להצהיר קבל העם האמריקני ויהדות ארה"ב כי הממשל האמריקני בגד בישראל וכי העובדה שפולארד נאלץ לבחור בין נאמנותו לעם היהודי ולישראל לבין נאמנותו לארה"ב ולעם האמריקני נובעת מהטעות הקלאסית של היהודי האמריקני, מהמחשבה שמדינת ישראל ועם ישראל הם שני צדדיה של אותה מטבע. בהתאם ובדומה לכך, המחשבה שהעם האמריקני והממשל האמריקני אף הם היינו הך.

במערכת הבגידות שנחשפת על ידי מקרה פולארד, לא כלולה רק בגידתה של ממשלת ישראל בשליחה הנאמן אלא אף בגידתה של ממשלת ארה"ב בעמה שלה ובאזרחיה, שפולארד הוא אחד מהם.

כי לא רק שפולארד איננו בוגד – למעשה הוא זה שנבגד – ועל ידי שתי ממשלות!

בבגידה שבגדה ישראל בפולארד שותף גם אותו חלק של העם היהודי שלא ידע להבחין בין מוסריות לאי מוסריות, ושלא למד כי המוסריות היהודית איננה מסכימה עם פעולה לא מוסרית, אפילו אם היא מבוצעת על ידי מלך.

השמאל, שבארה"ב מציג אותו כבוגד יהודי (נתח עסיסי לאנטישמיות העכשווית) ובישראל קורא לו "ג'ונתן" כדי להרחיקו מאיתנו פסיחכולוגית, כבר מכין את התשתית הקונספטואלית לשחרורו: הוא מדבר על "מחווה הומניטרית" בשל הסבל שעובר עליו

יש מי שחושש ממה שיאמר פולארד כאשר ישוחרר ולכן יש חשש שישוחרר בתנאי שישתוק.

אך גם אם ישתוק יהונתן, אנחנו לא נשכח: גיבור נאמן שנבגד.

כל חיזבללה חברים; ישראל לא.

על רקע התצוגה העכשווית של דאגתו ההומנית של החיזבללה לשבוייו שבידי ישראל, תומכת, למעשה, הפקרת ישראל את אנשיה – פולרד, עזאם, ארד ועוד - על דרך הניגוד המבליט, בהשמצה האנטישמית ההסטורית הרואה את היהודים כאופורטיוניסטים פרגמטיסטיים א-מוסריים. בכל ויתוריה על זכויות האדם של אזרחיה בשם הריאל-פוליטיקה משחקת ישראל רעיונית ופסיכולוגית לידי האנטישמיים, כי מנקודת המבט שלהם היא מוכיחה כי היהודי אינו נאמן. טפשותם – ומכך גם מחדלם המעשי – של מנהלי מדיניותה של ישראל – מבוססת על אי הבנתם את הקשר בין מחדל מוסרי מסוג זה לבין כשלון בשדה הקרב.

על מציאות ואגדות

כשאנשי השב"כ משקיעים מאמצים עצומים לתפוש את החיה האגדית שנקראת על ידם "מתנחל-מחבל" ומסתמכים, לשם כך, על מציאת לבנות חבלה ברשותם של החשודים, כדאי להפנותם למקומות ולאירועים מציאותיים שבהם, דרך קבע, ניתן למצוא כנופיות של מאות ואלפי חמושים בנשק קטלני, המצהירים קבל עם ועדה ולאור היום על כוונתם לטבוח ביהודים – והכוונה, כמובן, להלוויות ההמוניות של מפקדי המחבלים המחוסלים. אך דווקא לאירועים מציאותיים אלה, שבהם משתתפים, דרך קבע, המוני רוצחים חמושים, אין כוחות הבטחון מפריעים. ממה חוששים אנשי השב"כ? לא ברור. אך זה כן ברור שהשב"כ יכול להיות בטוח שכאשר הוא מטפל במתנחלים, אין לו ממה לחשוש - פיזית או תקשורתית.

ולכן בורח השב"כ מן המציאות אל עולם האגדות...

וזה אולי המקום להעיר למנהיגי ההתיישבות ביש"ע, אשר תומכים תדיר באגדות נגד המחתרת היהודית הנוקמת האגדתית(?), כי גם אם הם מאמינים לשקרנים המקצועיים של השב"כ והתקשורת על "ממצאיהם", כדאי שיזכרו מי, מבין הצדדים, משלם את משכורתו של מי.

אוהד קמין