61
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 763
תגובות לאירועי היום טבת תשס"ג
האפשרות השלישית
בין שתי אפשרויות לא מוסריות חייב אדם מוסרי לבחור באפשרות השלישית.
לתוצאות הבחירות הפנימיות במפלגות הגדולות דבר אחד משותף: אחוז הצבעה נמוך. בנוסף לכך, כפי שניתן להבחין בתוצאות הבחירות בליכוד (ולא רק), קיימת העדפה בולטת של אישים המחזיקים בעמדות ימניות. שני פרמטרים אלה מצביעים על אי נחת של ציבור המתפקדים מהנטיה השמאלנית המוצהרת של ראשי המפלגות הראשיות.
מגמה זו של ציבור הבוחרים עלולה לבוא לכדי ביטוי בבחירות הכלליות, אם קהל הבוחרים של שתי המפלגות הגדולות יעדיף על פני שני המועמדים הראשיים, ששמאלנותם נתפשת על ידו כחולשה ברורה, את האפשרות השלישית...
אפשרות זו כוללת, בין היתר, אחוז השתתפות נמוך בבחירות, כפי שעשו המצביעים בפריימריס – או "בריחה" למפלגות הקטנות. בכל מקרה, כדאי שיזכרו מנהיגי המפלגות, אם הם מחליטים להמשיך ולהוביל את העם אל תהום ההסכמים הלא מוסריים עם אויבינו, כי הוא אינו נמצא בכיסם וכי יש גבול לכל תעלול שלהם.
האלימות המובנית של השמאל
בפרטים קטנים, הנתפשים כלא-חשובים, ניתן לראות את אלימותו המובנית, הפסיכולוגית, של השמאל בעין בלתי מזויינת; דבר זה בא לידי ביטוי במיוחד בתגובות נציגי השמאל הקיצוני לאי הסכמה מצד מתנגדיהם בבית הנבחרים. כאשר הצעת חוק שהעלתה גלאון לגבי תמיכה בנשים נזקקות לא נתקבלה על דעת הכלל, קראה ח"כ גלאון לאי ההסכמה שבה נתקלה "חוצפה ממדרגה ראשונה"- וכך, ללא נימוק, פורסם הדבר ברדיו. ניסוח זה ראוי לתשומת לב, כי לא מדובר באמירה "אינני מסכימה עימו" או "אני מצטערת שלא מסכימים עמי" אלא ב"חוצפה ממדרגה ראשונה", שהיא התקפה לא מנומקת, שהיא אלימות מילולית בוטה, אשר אף אינה מוצאת לנכון להסביר את עצמה. הח"כ גלאון מניחה – ויש לה יסוד רחב לכך - כי בדיוק כפי שכתבי התקשורת לא ישאלו אותה לנימוק ויאפשרו לה להעביר את המהלומה המילולית ללא תחקור כלשהו, יקבלו זאת כך גם אלה שסוברים שהיא צודקת בדיוק על אותו יסוד, כלומר ללא עדות, הסבר או תירוץ, אלא רק על יסוד הגחמה. ואלה גם אלה גם זו רואים עצמם כאינטלקטואלים ועוד מעיזים להטיף לנו כל שני וחמישי נגד אלימות...
כלכלה של מוות.
בראיון שנערך עימו על רקע התקציב החדש, חזר השר סילבן שלום פעמים רבות על המנטרה החדשה של אנשי הכלכלה בישראל – "יציבות" – כשהוא מציג אותה כשיא מאווייו של איש הכספים.
שלום מדבר על "שידור יציבות", על כך שישראל הצליחה לשכנע את מבצעי ההחלטות בכלכלה העולמית כי יש כאן "נחישות של אלה המעבירים את ההחלטות לקראת יציבות" ואף משוכנע כי העובדה ש"בפעם הראשונה ב50 שנה מטילים מסים על ההון" גם היא תתרום ליציבות.
בשאיפה להשיג את היציבות המיוחלת אין דבר שמר שלום לא יעשה – והוא כבר הצליח לשכנע רבים ש"אם התקציב הזה יעבור תהיה יציבות שהיא תנאי יסודי לכל צמיחה כלכלית".
מה שכדאי שהציבור יידע לגבי מושג היציבות בכלכלה מורכב משלושה היבטים של אמת אחת: א. אנשי התעשיה הגדולים שעמדו מאחורי היטלר וחיזקו את מכונת המלחמה שלו, עשו זאת מכיוון שלדעתם תרם הדבר ליציבות המשק (למשך פחות מעשור של שואה עולמית!) ב. יציבות מירבית קיימת בבתי הקברות, שכן דברים מתים הם הדברים היחידים המפגינים יציבות. ג. לומר, כמו שר האוצר שלנו, ש"יציבות היא תנאי יסודי לצמיחה כלכלית" הוא שווה ערך לאמירה שהמוות הוא תנאי יסודי לתחילת חיים.
והמזל של כולנו הוא שאף איש, בשום מקום בעולם, לא הצליח להביא ליציבות.