49
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 752
תגובות לאירועי היום אלול תשס"ב
שמיעה לא סלקטיבית
"שמעת על חיילי צה"ל שבזזו רכוש?"
"כן, שמעתי הכל על הנסיונות החוזרים והנשנים של גורמים מסויימים למנוע מצה"ל את התהילה המגיעה לו, לבלום את חיילי צה"ל הגיבורים בעיצומה של מלחמתם הקשה ולהסיח את דעת העם מההצלחה העצומה של ישראל ותבוסתם של המחבלים."
הסכסוך היהודי הפנימי המקומי-עולמי
היום מכונסת ביוהנסבורג הכנופיה העולמית של השודדים הברברים, המאורגנת בחסות האו"ם לתכלית בלימת הקידמה האנושית. הבעיה הניצבת לפני באי הועידה היא איך להוציא מידי בעלי זכויות הרכוש בעולם את רכושם תוך כדי הצגתם כשודדי האנושות ומאידך, איך להציג את פעולת השוד כחלוקה צודקת של משאבי העולם בצורה שמותירה, בסופו של התהליך, את כל משטרי הזוועה, מדינות העוול וגורמי האיבה האנושית על כנם – ועוד מציגה אותם כאצילי העולם... הפתרון, כרגיל, הוא להאשים את היהודי, כלומר את מדינת ישראל. דבר זה מספק את צרכי כל חיות הטרף, החל מהפרולטאר העולמי, המקבל את הקפיטליסט וכלה בנוצרים והמוסלמים, שלידיהם נופל היהודי.
ולכל זה יש להוסיף את תגובתו השגורה של הקרבן, אשר מיד, במקום להשיב מלחמה שערה ולתבוע את זכויותיו מידי אויביו, הוא פוצח בסכסוך פנימי; ואין כדי להמחיש עובדה זו יותר מהתמונה שנצפתה לפני ימים ספורים בעולם כולו, שבו מתווכחים בלהט מפגינים יהודים ביוהנסבורג – אלה מצדיקים את ישראל ואלה משמיצים אותה – ועל כולם מנצחים המשמיצים מבית, המנסים, בהתאם למסורת העתיקה של מלחמות הקנאים בעת המצור הרומאי, לאכול את עוגת היהדות ולהשאירה שלמה באמצעות צירי מדינת ישראל – אנשי "איכות הסביבה" למיניהם - המוציאים בדרום-אפריקה את דיבת היהדות קבל עם, עדה ועולם. האין בסכסוך פנימי זה מול הסכנה כדי להעיד על טירוף מושלם?
הריב היהודי הפנימי הוא כלל עולמי, שכן אין מצבה של ישראל וההקשר הגלובלי גם יחד אלא סכסוך יהודי פנימי: ישראל של היום נתונה בין פטיש וסדן שנבנה על ידי היהודים המומרים ישו ומרכס. למול המראה הזה אין אתה יכול שלא לחשוב כי בברירה שמרצון בין להיות מפלצת האוייב החיצוני או להיות מטורף מקומי, אולי יש לקיומה של מפלצת כמה נקודות יתרון – ומשהו מן ההסבר לבעיה...
כישורים
בבוקר שאחרי סדרת כתבות שמלטפת את עמרם מצנע במירוצו לראשות מפלגת העבודה, מצהירה בתכנית הבוקר שלה דליה יאירי, כי אחד הנושאים שבהם תטפל התכנית הוא "הכישורים של ראשי ערים כראשי ממשלה". הצעה טובה, אם כי לא יסודית מספיק: אני הייתי מציע לרדת לשרשים היסודיים יותר של הנושא ומברר את נושא הכישורים של קצינים גבוהים בצה"ל להיות ראשי ערים או, אם תרצו, גם את הכישורים של יושבי-ראש של מפלגות העבודה להיות מנהלי בנקים גדולים, את כישורי עורכי-דין להיות שופטים, את כישורי השופטים להיות מנסחים חוקתיים, את כישורי מנהלי ומפעילי רשת תקשורת ממשלתית לקבוע את מסגרות תרבותו של עם – וכל מי שירצה לא יתקשה להוסיף עוד ועוד על הרשימה.
אוהד קמין