בין צרכים לערכים

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 1404

 

בין צרכים לערכים

כשמתכננים בני אדם את מסלול חייהם הם עושים זאת, לעתים קרובות, על יסוד הערכים שבני החברה שבה הם חיים מחזיקים בהם. לרוב, אומר הדבר שהם משקיעים מיקוד גדול יותר ומשאבים רבים יותר על סיפוק צרכיהם החומריים מאשר על סיפוק מאוויהם הרוחניים. דבר זה נובע בעיקר מכך שבזמן שצרכי הקיום החומריים ברורים, נגישים ונהירים לכל, צרכי הרוח הם אישיים ביותר ושונים מאדם לאדם.

לפיכך, אף כי נכון הדבר שסיפוק הצרכים החומריים-גופניים הוא תנאי יסודי לעצם הקיום, שומה על היחיד לזכור כי יש הבדל עקרוני בין תנאי לתכלית. כלומר: מילוי תנאי הקיום איננו שווה ערך למטרות שאותם שומה על אדם להציב לעצמו בחייו. במובן זה, ניתן לראות את ההבדל בין שני אלה כהבדל היסודי הקיים בין צרכים חומריים לצרכים רוחניים: בזמן שמילוי הצרכים החומריים הוא תנאים לחיים, סיפוק הצרכים הרוחניים הוא המעניק לחיים טעם ומשמעות.

סיפוק צרכי הרוח של היחיד מחייב אותו לערוך בירור לגבי טבעה של רוחו היחידאית, באותה דרך שבה הוא מברר את צרכיו של בעל חיים ייחודי. המושג שיאפשר לו להתמקד נכוחה בצרכיו הרוחניים הוא המימוש הערכי של רוחו, שבראשו תכלית האושר שאליו הוא שואף להגיע ואותו הוא מעוניין להשיג. במובן זה שקול הצורך באושר לערך שמשקלו המתמיד בשלמות הרוח דומה לזה שיש לסיפוק צרכי הגוף באופן מתמיד.

מבחינה זו שומה על כל אדם להציב לעצמו, בצד תכליותיו הגופניות-חומריות את הערכים והשאיפות שיש לו לגבי מימוש ערכיו הרוחניים, כמו יכולותיו, רעיונותיו וטעמיו האישיים. וכשאי על כך שסיפוקם, מימושם והגשמתם של אלה יילקחו על ידו כאמות מידה להחלטות, בחירות ומעשים הנוגעים לחייו, שעליו ליישם.

לגבי בעיה נתונה המצריכה החלטה "חותכת" קיימים, בד"כ, יותר מנתון אחד המשפיע על איכות ההחלטה; הנתונים השונים אינם עומדים תמיד בהתאמה זה לזה ולפעמים הם אף מנוגדים ומושכים, כל אחד מצדו, להחלטות מנוגדות. על האדם המעוניין לקבל החלטה לסדר את הנתונים כטיעונים הנמצאים בהיררכיה לוגית בכדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר.

למשל, בעת קניית חפץ מסויים, יכולים לבוא בחשבון כל השיקולים הבאים:

א. מחיר החפץ ביחס לאפשרויותיו הכספיות של הרוכש.

ב. יפיו החיצוני של החפץ ואהדתו של הרוכש לצורה חיצונית זו.

ג. יעילותו של החפץ ורמת תיפקודו הטכנית.

ד. הערכתם של אנשים אחרים אל החפץ ומתוך כך גם אל בעליו.

ה. מקומו של החפץ בהקשר מערכת הערכים של חיי הרוכש.

למעשה, רק הסעיפים השני והחמישי הם הנימוקים הראשיים שצריכים להיות בעלי משקל בהחלטה לרכוש את החפץ הנתון – מידת יעילותו של החפץ ומקומו במערכת הערכים של הרוכש – אך לא תמיד מודע האדם להיררכיית החשיבות שקיימת בין הנימוקים ולפיכך ימצא את עצמו האדם שמבצע את הרכישה עושה אותה לפי שיקולים כלל לא נכונים – מה שיתבטא בכך שיתן להיבטים פחות חשובים, כמו יפיו של החפץ או התגובה החברתית כלפי בעליו, עדיפות על פני השיקולים האחרים. דבר זה נובע מכך שכל אחד מהגורמים שלעיל - וגם אחרים נוספים - יכול להוות, כשלעצמו, את היסוד להחלטה לרכישת החפץ ובכל מקרה סביר שיהיה מעורב בתהליך ההגעה להחלטה הסופית. אהדתו של הרוכש הפוטנציאלי ליופיו של החפץ, למשל, עלולה להיות מנוגדת למצבו הכספי. דבר זה ייצור בעייה של החלטה.

התוצאה של החלטות לא נכונות יביא לידי כך שהאדם המבצע רכישת ערכים ימצא את עצמו בעליהם של דברים רבים שאין הוא זקוק להם באמת, שלא לדבר על כך שייגרמו לו הפסדים גדולים בשל כך שיהיו לו הוצאות רבות לא מוצדקות, שעלולות לאיים על מצבו הכלכלי, כלומר על יכולתו לרכוש דברים חיוניים יותר לחייו ממה שרכש.

הטיפול בגורמים אלה והנסיון להעריך אותם, לארגן אותם ולשפוט ביניהם הוא בעייתי בתנאים של תודעה אנושית. התודעה האנושית, המושגית ביסודה, איננה מסוגלת להחזיק בבת אחת את כל הנתונים הנחוצים לצורך מחשבה ודיון כאלה. אם אדם איננו מוכן לטיפול בבעיה זו הוא מוצא עצמו פעמים רבות פוסח על הסעיפים ומבצע החלטה לא נכונה משום שאחד הגורמים המעורבים התגבר על האחרים - אך לא תמיד היה השיקול הנכון ביותר.

מוכנות היא פילוסופית ביסודה מכיוון שלא ניתן להיות מוכן לכל המקרים הקונקרטיים האפשריים אך במסגרת לימודי פילוסופיה ניתן להיות מוכן להחלטות על יסוד עקרונות פשוטים האוחזים בכמות גדולה של פרטים מסויימים. בצורה זו אוחז האדם בעקרונות המופשטים ומתאמן עליהם לפני שהוא נפגש ביישומים מפורטים. למשל, אם האדם מגיע למסקנה שמבחינה עקרונית הערך התיפקודי חשוב יותר מהערך האסתטי והאחרון הוא צורה של הראשון או תת סעיף שלו, הרי שבמקרה של החלטה בזמן קצר תופיע העדפה של שיקול הערך התיפקודי על הערך האסתטי בצורה מיידית ומאוחדת ולא תזדקק למחשבה מקומית.

כאשר מבינים כי העקרונות המעורבים בהחלטה על רכישת ערכים חומריים זהים מבחינה עקרונית עם החלטה על רכישת ערכים מבחינה רוחנית, מהווה הדבר גורם המביא למיקוד נכון ומדוייק יותר בשאלות כמו בחירה ברכישת ידע מסוים או בבחירת משרה. בהקשר זה, ימצא האדם העומד בפני החלטה חשובה כי יש לדחות הצעות משרה או לימודים אשר יגבירו את היבטי החיים החיצוניים והמשניים, כמו מידת ההערכה החברתית כלפיו או מידת הרווחים החומריים שאותם ישיג – ולהעדיף לפעול למיצוי שאיפות היסוד הגלומות ברוחו, כדי לבסס עליהם את מסלול חייו.

בהקשר זה כדאי שילמד האדם לבסס את חייו על מה שימצה את יכולתו הרוחנית בצורה טובה יותר מאשר על מה שיביא אותו למצב שבו יבוא על סיפוקו מבחינת צרכי הקיום החומרי-פיזי שלו. בהקשר זה, האיזון בין הצורך הגופני לרוחני חייב להתקיים כי שומה על האדם לדאוג לפרנסתו, אך שומה עליו לזכור כי נכון יותר "לאכול כדי לחיות" ולא "לחיות כדי לאכול". למעשה, ככל שתעלה מודעותם של בני האדם להיותם מהויות רוחניות, תגבר פעילותם להשגת ערכים הנדרשים לאיכות חייהם – ותתמעט התופשעה הנפוצה בחברתנו, שבה רבים מאלה שמצליחים להשיג בחייהם קיום יציב מבחינה חומירת אינם מאושרים כי מעולם לא נתנו את דעתם על ערכיהם היחידאיים ולפיכך על צרכי הרוח שלהם.

נתונים נוספים