עוני ומדיניות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 906
עוני ומדיניות
איש אינו אוהב את העוני והכל מציגים עצמם כאילו הם נגדו, אך מבין הסיבות הראשיות לקיומו, הבעייתית מכולן היא הגזל. הראשון משני הסוגים העיקריים של העוני האנושי הוא תוצאה של התמודדות בלתי מוצלחת עם סיפוק צרכי האדם על ידי הפקתם מהטבע - והשני הוא פעולתם הגזלנית של חלק מבני האדם נגד היצרנים שבאנושות.
משחר ההסטוריה סובלות חברות אנוש מעוני; בחלק מהן – זה המפותח, שבו הצליחו היצרנים להתגבר על בעיות השרידות האובייקטיביות – קיומו של העוני, שכבר אינו מוצדק על יסוד כשל יצרני, הוא תוצר של מחדל פוליטי; מחדל זה מבוסס, לרוב, על ארגון לא נכון של המשאבים הקיימים בחברה, או על ידי טעויותיה המוסריות של השיטה הפוליטית השלטת.
בעולם של ימינו, בו נפוצה מאד הגישה הסוציאליסטית, מאורגנות מדינות העולם החפשי כך שממשליהן פוגעים במשאביהם של אזרחיהן תוך טענתם המוצהרת שהם עוסקים בהגנה על האזרח מפני העוני. לצורך זה נחקקים חוקים, אשר בהתאם לתיאוריה הסוציאליסטית, "מחלקות מחדש" את העושר, כלומר נוטלות מה"עשירים" משאבים במטרה לספק לחלשים את צרכיהם הבסיסיים, בהנחה שהאיזון החדש צודק יותר.
לצורך פעולה זו מדברים במדינות הסוציאליסטיות המודרניות על מושגים כמו "צדק חברתי" ו"צדק חלוקתי" ומחנכות את האזרחים בהן לראות את המדינה כמנגנון שעיקר פעולתו השלטת צדק כדי למנוע את המצב של התדרדרות כלכלית עד כדי מוות ברעב, אשר קיים במדינות העולם השלישי, שבהן אין הציבור מצליח להשתלט על אספקת מוצרי היסוד ולהקים תשתית טכנולוגית ראויה לצורך זה. ברוח זו, רואה אזרח המדינה העכשווית את המדינה כביטוי מתקדם של צדק, שיש בידו לסייע לא רק לאזרחי המדינה הנתונה אלא אף לעניי הארץ כולה.
היום, כאשר ברור כי מבחינה טכנולוגית גרידא כבר אין הצדקה לקיומו של רעב אנושי, רואה מי שעוסק בעוני את הדבר כתוצר של החלשה מכוונת על ידי גורמים לא מוסריים; יישומיה של השקפה זו יכולים לבוא לידי ביטוי בטווח פנימי של פוליטיקה של מדינה נתונה, או בתמיכה בתנועה כלל עולמית לפתרון הבעיה. בנושא זה ניצבים זה מול זה חסידי שתי השקפות מנוגדות:
האחת, הדוגלת בשליטת המדינה בכלכלה, רואה את הפתרונות לבעיות הכלכליות במעורבות מכסימלית של הממשל בחיי המשק. השניה, הדוגלת בשוק חפשי, רואה את פתרונות הבעיות הכלכליות – ובכלל זה את בעיית העוני - באי התערבות כלשהי של מנגון פיקוח ממשלתי בכלכלה. הראשונים מזוהים כמחזיקי אידיאל הסוציאליזם והשניים כקפיטליסטים.