סיפור משל על יחסי אלוהים ואדם

;}

סיפור משל על יחסי אלוהים ואדם

היה איש עשיר אחד שטייל ברחובה של עיר וראה אדם עני, חולה ורעב מתגולל באשפה מאין לו אמצעים לכלכל את עצמו. מסר העשיר בידיו סכום גדול של כסף והלך לו. לאחר זמן מה בא שוב העשיר לבקר באותו מקום וסר לראות את העני. והנה, ראה כי מצבו של העני לא השתפר כלל ואולי הוא אף חמור משהיה. שאל העשיר בתמיהה את העני איך ולמה נשאר בעניותו.

ויענה לו העני ויאמר כי מחמת הכבוד אשר רחש אל מיטיבו לא רצה לבזבז את הטובה אשר הרעיף עליו. מחשש פן יתפרש הדבר כזלזול לא רצה להוציא את הכסף מידיו על עניניו החומריים והפרטיים ושמר אותו בצנעה בהקפדה בכדי שיוכל להחזירו לעשיר בבוא העת ואם יצטרך לו, ובכדי שלא ייגרם לו הפסד, חס וחלילה.

זעף העשיר ואמר: "אך הרי בכך שלא הוצאת את הכסף גרמת לי באמת הפסד גדול ביותר. מה בצע יש לי באדם במצבך? אני רציתי שתבריא ותעמוד על שתי רגליך ולשם כך רציתי לעזור לך - ואף סברתי שגם אתה רוצה בזה. מסרתי לך את הכסף כהשקעה לעתיד: רציתי שתהיה שבע, בריא ושתהיה קורת גג לך ולבני ביתך בכדי שנוכל לעבוד יחדיו ותוכל לסייע לי בעסקי ובכל מעשי. את הכסף נתתי לך בכדי להשיג תכלית ולהרוויח רווח. ואילו אתה, בכך שכביכול לא בזבזת את הכסף, ביזית את פעולת הטוב שלי בכך שרוקנת אותה מתוכן. כך, בכך שלא שיפרת את מצבך, גרמת הפסד והיזק לעצמך וגם לי..."

חובר ביום 19 ינואר 93 תוך שיעור תורה עם אהרון מילר בבני ברק

נתונים נוספים