שלטון עמלק
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1447
שלטון עמלק
את המלחמה הנטושה בעולם בין הטוב לרע ניתן לראות כמלחמה שהמסורת היהודית רואה כקיימת בין עם ישראל לעמלק כבר מימי קדם. זוהי מלחמה קבועה, נצחית, אשר איננה מוגבלת לקיום הפיזי או לפרק זמן מסוים. במונחים יהודיים, ניתוח של מה שמבטא במציאות את צדו של הרע יובילנו למסקנה שהיום נמצאים אנו תחת שלטונו של עמלק.
שלטונו העכשווי של עמלק מתבטא ראשית כל בקיומם של ערכים שליליים בתרבותנו. ערכים אלה, המעורבים בכל היבט של חיי האדם, מתבטאים ברעיונות היסוד ובמסגרות הפוליטיות שלו גם יחד. בכל אלה בא היום לידי ביטוי פעלו של עמלק במלחמה המבוססת על איסטרטגיה של יצירת בלבול, הטעיה, רמאות, ליבוי סכסוכים, שוד, ביזה ורצח.
אחת מהמצוות שמוטלות על היהודי מן התורה – שעלולה להיתפס כמכילת סתירה פנימית - היא לזכור שיש למחות את זכר עמלק. בלשונו המקורית מדגיש הכתוב את המצווה על שני היבטיה, החיובי והשלילי כאחד, לאמור: "זכור את אשר עשה לך עמלק ...תמחה את זכר עמלק, מתחת השמים. לא תשכח."
משקל כה רב מוענק ביהדות לדבר, עד שמצוות המלחמה בעמלק היא אחת משלוש המצוות הראשונות המוטלות על עם ישראל בארצו: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה". מכך ניתן להבין שהישות העמלקית מגלמת ערכים שעל עם ישראל לראות כנוגדים באופן מוחלט את עצם קיומו ולהילחם בהם עד חורמה. בנוסף לכך, האמירה התנ"כית "...מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר" מציגה את המלחמה בעמלק כעימות על-זמני, שיש בו גם משום נבואה לגבי האפשרות שעם ישראל יפגוש באויבו זה שוב ושוב בעתידו, גם אם לא באופן גשמי.
קיימת בעייתיות בקיום מצוות מחיית זכר עמלק בשל אי הבהירות לגבי זהותו, במיוחד כשהעם העמלקי שנזכר לא פעם בתנ"ך כמהות מוחשית כבר אינו קיים ככזה בימינו. לכן, באם נחפוץ לבדוק את מידת העדכון של הציווי נגד עמלק, עלינו לברר מה יכולה להיות משמעותו של ציווי זה. או, במלים אחרות, מי או מה בימינו ראויים לתואר עמלק?
הדרך הפשוטה ביותר להבנת מהותו של עמלק היא כאויב של העם היהודי, השואף להשמידו. בהקשר זה יש קו ישר ברור בין המן ממגילת אסתר, אשר שאף להשמיד את העם היהודי, לבין היטלר הגרמני, שדגל בשאיפה דומה. אף כי במגילת אסתר לא נזכר השם עמלק במפורש, מוזכר שהמן הוא "...בן המדתא האגגי" ואגג הוא שמו של מלך עמלק שבו נלחם שאול המלך. בהקשר זה, מהווה עובדת הופעתו של אחד מצאצאי עמלק דורות אחרי שעמלק הפסיק להתקיים כעם, כשהוא עדיין מנסה לממש את מעשי אבותיו שנלחמו בעם היהודי, המחשה לאמירה שמלחמת עמלק בישראל איננה זמנית אלא קבועה.
חקירת טבעו של עמלק חיונית לצורך התמודדות עמו בהווה. דרך שנאת ישראל, יהיו יסודותיה אשר יהיו, יכולים אנו לזהות את הערכים המאפיינים אותו. ניתוח הנתונים העובדתיים הנוגעים לדבר יאפשר לנו לבנות קלסתרון ערכי שבאמצעותו נוכל להתמודד עם המגמה העמלקית הקיימת בעולמנו, המאיימת על עצם קיומו של העם היהודי.
היכן מתחילים לברר מהי העמלקיות?
עמלק הוא עם קדום הנזכר במקרא, אשר חי בדרום ארץ ישראל. על פי המתואר בספר שמואל היה זה עם שחי על חרבו והתפרנס מביזה ושוד. מאפיין ראשון זה שלו מבטא צורת קיום לא מוסרית ואנטי אנושית המבוססת, במקום על ייצור, על גזל.
דרך המלחמה של עמלק נגד עם ישראל חושפת היבט אחר של טבעו: לא רק שיזם מלחמה נגד עם שלא היה מעוניין מלכתחילה לפגוע בו, אלא שהמשיך, גם אחרי שנוצח במערכה ישירה, לנהל מלחמת מאסף נגד החלשים והנחשלים שבעם ישראל, כשהוא מזנב בהם, תוך ידיעה שלא יוכל להביסם, פשוט מתוך שאיפה שלא לאפשר להם מנוחה.
על פי האגדה, העמלקים היו ידועים כמכשפים וכבעלי יכולת לשנות את צורתם לכזו של בעלי חיים. דבר זה נחשב גם לחלק מהסיבה לציווי שניתן לישראל על השמדתם המלאה כולל בעלי החיים שברשותם – "עתה לך והכית את עמלק ...ולא תחמול עליו והמיתה מאיש עד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור". מכך שאחד המאפיינים הנוספים של עמלק היא קרבתו לכישוף, כלומר לתפישות מיסטיות ולא מציאותיות, המשמשות בידיו ככלי מלחמה.
בהתאמה והשלמה לכך, חכמי ישראל לאורך הדורות ראו את עמלק כמגלם צורות שונות של שקר וכגורם שפוגע באמת כחלק מאיסטרטגיה קבועה של מלחמתו בתבונה האנושית ובשכל הישר. הדבר הומחש בצורות שונות, החל מהקשר שעשו חז"ל בין עמלק לסנחריב, אשר "בלבל את האומות" על ידי הגלייתן ממקום למקום וכלה בעשיית קשר בין עמלק למושג הספק, תוך האשמתו בטקטיקה של הטלת ספק בלבם של המאמינים. בהקשר זה יש לציין איזכורים מסורתיים רבים הקושרים בין עמלק למעשי מרמה והטעייה, כמו התייחסותו של רש"י לטכסיס המרמה שבו נקטו העמלקים נגד ישראל – "(עמלק) שינה את לשונו לדבר בלשון כנען כדי שיתפללו ישראל לד' שיתן את הכנענים בידם".
מדוע שונא עמלק את עם ישראל? את שנאתו של עמלק לעם ישראל ניתן להבין על יסוד עקרוני שנמצא מעבר למתרחש בעולם הפיזי; שנאה זו היא היחס של העם שמגלם את הרוע המציאותי הגדול ביותר כלפי העם שמבטא בישותו את הטוב הצרוף. זה בדיוק מה שיהיה באופן טבעי היחס של מי שרואה את המתרחש בעולם כמלחמה ומתקיים באמצעות ביזה, רצח ושנאה כלפי מי שחייו וקיומו מבוססים על ייצור, חיים ואהבה. הדבר מודגש על ידי העובדה שמטבעו של עמלק לפעול באמצעות השקר, ההטעיה והרמאות, תוך חיזוק חולשותיהם של מתנגדיו. מכל אלה ניתן להבין כי מבחינתו של עמלק אין אפשרות שיימצא לו וליהודי מקום באותו עולם, שכן עם ישראל מהווה איום על עצם קיומו של עמלק.
נראה שעמלק, הפרא המדברי, חווה טראומה קשה עם הופעתו של עם ישראל בעולמו, כשהוא מבטא בערכיו את קיומה של ברירת חיים מסוג מנוגד לשלו. כך נאמר בספר "דברים" כלפי עם ישראל, שהופיע כגורם חדש על בימת העולם עם יציאתו ממצרים: "...הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמהוּ? הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי? אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסּת בְּאתת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדלִים כְּכל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ? אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ!" דברים אלה מבטאים את התהודה העצומה של האירוע הנסי האדיר של הופעת העם היהודי בעולם העתיק ובאמצעותם ניתן, אולי, להבין את הסיבה לכך שעמלק ראה בו אויב ומצא לנכון להכריז עליו מלחמת עולם כבר אז, בתחילת דרכו. לאור זה ניתן להבין שגישתו של עמלק כלפי עם ישראל אין מקורה בטעות אלא בהתנגדות מודעת לאיכותו הייחודית.
כאשר בוחנים את מניעיו הרעיוניים, יכול היטלר, בן המאה ה20, אשר הצליח חלקית במזימת השמדת העם היהודי, לשמש דוגמה לעמלק מודרני כזה, ששנאתו לעם ישראל מבוססת, מודעת, מפורשת – ואף דתית במהותה. צורר ישראל זה היה מצויד אף באמונה עצמית חזקה בכך שפעולתו נגד העם היהודי היא בגדר הגנה עצמית. הוא עצמו כתב: "מאמין אני היום, שאני פועל ברוחו של בורא-עולם הכל-יכול: בכך שאני מתגונן מפני היהודי אני נאבק למען פועל-ידו של אדון-עולם". בצוואה רעיונית שכתב היטלר בימי חייו האחרונים אמר "אני משביע את ההנהגה ואת האומה ונאמניה לדבוק בכל מאודם בחוקי הגזע ולהתנגד ללא פשרה למרעילה העולמית של כל העמים, היהדות הבינלאומית".
בהקשר של היטלר, חשוב להבין כי הוא ביטא מגמה אנטי יהודית שהיתה קיימת בתרבותו עוד לפני שהגיע לעמדת שליטה בה. אם היה האיש רק "משוגע לדבר אחד" מני רבים מסוג זה, הוא לא היה זוכה להגיע לניהול מכונת המלחמה העצומה שהיתה ברשותו. אין ספק שבמקרה שלו, מדובר במי שהצליח לרכב על מגמת שנאת יהודים כוללנית שאותה זיהה ככוח גלום הנמצא לא רק בעם הגרמני אלא על פני כל אירופה והעולם כולו. אין ספק שעובדה זו, שבאה לידי ביטוי בכך שבני עמים רבים שיתפו עימו פעולה בהשמדת העם היהודי, מעידה על כך שהיו ביסודה ערכים עמוקים והסכמה רעיונית לגבי צדקתה ומעשיותה של פעולה זו. כמו מנהיגה של גרמניה היו כל אלה שותפים לאמונה שהעם היהודי מייצג את הרוע עלי אדמות, ואין ספק שעדיין קיימים רבים מהם בעולמנו. למעשה, ניתן לראות את כל סימניה הקיימים עדיין של מגמה זו כאותות לקיומו של עמלק בעולמנו.
באופן שמתאים לציווי מחיית עמלק על ידי היהדות, שואף עמלק למחיית היהדות מן העולם. את עמלק ניתן לראות כמגמה קבועה הפועלת בהיסטוריה נגד עם ישראל, אך לא רק נגדו. עמלק פועל נגד כל ערך תרבותי חיובי שבו דוגלת היהדות, הנמצא גם בכל שאר התרבויות הקיימות. בכלל אלה נמצאים הטוב, התבונה והיצרנות האנושיים באשר הם. את העמלק של זמננו ניתן לראות כפעיל בשני רבדים, שהראשון בהם מתבטא בעולם החומרי וברמה הפיזית והשני בתחום עולם הרוח:
הרובד הראשון, המתבטא בעולם החומרי, פשוט לזיהוי, שכן מדובר בכל פעולות האיבה שכוונו במשך הדורות נגד העם היהודי, החל מהמלחמות המוזכרות בתנ"ך והמשך בהטרדתו בגלות. במאה ה20 הוא אחראי לפעולת ההשמדה הנאצית ולהמשכה במלחמה במזרח התיכון. הברית בין היטלר לשותפיו נגד העם היהודי, שפעלה בקטע זמן קצר יחסית, היתה חלק מתנועה היסטורית שפועלת נגד העם היהודי לפחות מאז היווסד הנצרות ועסקה במשך דורות רבים בהצקה מתמדת לעם היהודי בגלות, בליבוי הרדיפות הדתיות והמדיניות ובארגון של הפרעות נגדם. אחרי מפלתה של גרמניה הנאצית המשיכה התנועה לפעול לחיסולה של מדינת ישראל בעיקר באמצעות המלחמה שנפתחה נגדה עם הקמתה על ידי מדינות ערב. מלחמה זו, שנמשכת כבר למעלה ממחצית המאה, הגיעה לשיאה בעימות עם ארגוני הטרור של האסלם הקיצוני, אשר נתמכים על ידי רוב מדינות העולם הערבי וזוכות גם לתמיכתן של מדינות רבות אחרות בעולם. באופן לא מפורש אך עקיב מכוונים מאמציהם של כל השותפים הללו, המבקרים את מדינת ישראל, נגד העם היהודי.
הרובד השני, המתבטא במימד הרוחני של המציאות, הוא זה של הרעיונות והמלחמה האידיאולוגית המכוונים נגד ערכי העם היהודי. בהקשר זה מתבטאת העמלקיות בנסיון חובק עולם לקדם את הערכים שבהם דגל עמלק גם כשהיה קיים כעם. ביחד עם תמיכתו בקיום המבוסס על אלימות וגזל, בנטייתו הלא-רציונלית לכשפים, בהחזקתו באיסטרטגיה של בלבול, הטעיה וטיפוח סכסוכים ופלגנות, משקיע עמלק את כוחותיו בהטלת ספק במחנה המאמינים באמת ובטיפוח השקפות לוחמניות שאינן מכירות במושגים מוסריים מוחלטים. מאבק רוחני זה, אשר איננו מוגבל ומוגדר על ידי גבולות חומריים, חרג כבר מזה זמן רב אל מעבר לתחומי השפעה מצומצמים והשפעתו כבשה חלקים ניכרים מן העולם בימינו. השפעה זו קיימת בפוליטיקה, בפילוסופיה, באמנות ובעצם בכל היבט תרבותי אנושי הקיים בעולם.
מבחינה פוליטית יהודית, משלים עמלק הרוחני את המלחמה הגשמית נגד היהדות בספקו לאויבי ישראל תחמושת אידיאולוגית המציגה את היהדות – ובכלל זה את מדינת ישראל - כשלילית מבחינה מוסרית. בהתאמה לכך הוא מצדיק את אויבי העם היהודי, כשהוא מציגם כקרבנותיו ובכך מסייע לרכוש לטובתם אהדה ציבורית רבה. כאמור לעיל, התמחה עמלק מאז ומתמיד בבלבול ורמייה והוא משתמש היום באלה במסגרת הסכסוך המקומי. למעשה, הבלבול הקיים היום בישראל לגבי הזהויות הלאומיות המקומיות, עלייתה המלאכותית של ישות דמיונית כמו העם הפלשתיני ומאידך הנסיון לטשטש את העובדות הנוגעות לזכויות הקיום של העם היהודי בארצו נושאים כולם את תווי ההיכר של עמלקיות רוחנית.
וכשמדובר ביצירת סכסוכים ואי הסכמות לצורך יצירת פלגנות, מה שמעיד יותר מכל על נוכחותו של עמלק הרוחני היא הטלת הספק. מבחינה דתית, הספק הוא האויב הגדול ביותר של האמונה. מבחינה פילוסופית, הספק הוא המתנגד החריף ביותר ליכולת הידיעה האנושית. במובן זה, משלימים זה את זה בתרבות הכחשת האל והאמת גם יחד, כשהם מבססים את שלטונו של עמלק בעולם. הצלחת מלחמת הרוח העמלקית נגד האדם מתבטאת בעלייתן לשלטון של תיאוריות מגוונות, החל משיטות פילוסופיות הגורסות שאין האדם יכול להחזיק באמת מוחלטת ולפיכך אין הוא יכול לנסח מוסכמות מציאותיות בתחום המוסר. בהתאמה לכך נשלטת התרבות של היום מחד על ידי גישה שכביכול מעניקה הצדקה לכל עמדה רעיונית, אך מאידך שודדת ובוזזת, בשם רעיונות שווא, את רוב נתיני העולם. שוד האזרחים המתקיים היום ברוב מדינות העולם משמעו נצחונו של עמלק.
שליטתו של עמלק הרוחני היא רוחנית; מידה רבה של תחכום, המבוסס על רגשנות, שבה משתמש העמלק של זמננו גורמת לרבים לחשוב כי רעיונותיו הם הומניסטיים באופיים. כזהו, למשל, הסוציאליזם, הנוצרי ביסודו, המסווה את עצמו כמגן החלשים, אך אחראי לשפיכות דמים רבה ולהקמת משטרים רצחניים של כפיה ועוול.
שלטונו הרוחני של עמלק פרוש היום על כל המשתכנע להחזיק ברעיונותיו. לפיכך, בימינו יכול להחזיק בהם גם יהודי. הרב יצחק גינזבורג כתב: "כמו שאפשר להתגייר – להצטרף לישראל – כך אפשר 'להתעמלק' – להצטרף לעמלק". סכנת עמלק של היום איננה פחותה מזו של עמלק ההסטורי. אם פעם היה עמלק מכוון להשמדה פיזית של העם היהודי, היום הוא עוסק באופן פעיל בהשמדתו הרוחנית.
את סימני ההיכר של עמלק בתרבות היהודית הנוכחית ובמיוחד במדינת ישראל ניתן לראות בתרבות הכללית ובהנהגה הפוליטית השוררים בה; שלטונו של עמלק בישראל מתבטא במיוחד בחולשה המוסרית שהיא מפגינה לעומת האויב במלחמה שבה היא נתונה. מסימניו המובהקים של עמלק הם גם חוסר יכולתה של ההנהגה הפוליטית הישראלית לחיזוק אזרחי המדינה מבחינת בטחונם העצמי בצדקת קיומה, החלשת מעמדם הציבורי של היהדות ושל האדם הדתי, עלייתה של שרלטנות גסה בתחום היצירה האמנותית ומורך הלב הכללי הקיים בחברה הישראלית כלפי עוולות המשטר באשר הם.