התפתחות האדם הצעיר

 

התפתחות האדם הצעיר

אדם צעיר הוא, לרוב, מהות רבת כוח ומיעוטת ידע; הידע שלו מביא אותו, פעמים רבות, לחשוב שהוא יוכל לשנות הרבה בזמן קצר. אם יעבור האדם הצעיר התפתחות רוחנית ראויה, תתרחש גדילת הידע שלו ביחס ישר לירידת כוחו הפיזי ואז, גדילה כזו תלמד אותו: א. שלצרכי עשיה משמעותית נדרשים יותר עבודה וזמן. ב. שהעבודה שנדרשת היא בעיקרה רוחנית.

בהקשר זה, עקרון התפתחות המודעות של האדם לרוחניותו אומר שהוא מבין כי ניתן לעשות יותר עם פחות מאמץ פיזי או אף בלעדיו, וזה מה שהאדם פועל בהתאמה אליו בהמשך חייו, וכך הוא יודע לשמור על פעילות גם כאשר יכולתו הגופנית נחלשת.

אך בלי ידיעתו של עקרון זה עלול האדם הצעיר להגיע לייאוש בשל ירידת כשרו הגופני. ואז, אם הידע שרכש איננו נוטה אל הרוחניות, האנרגיה הכללית שלו תתמעט. בתרבות זמננו, המדגישה את היותם של הצעירים אולי הכוח החשוב ביותר של החברה האנושית, קיימת מגמה המציגה דרך קבע את הבוגרים – ובמיוחד את הזקנים – ככאלה שאבד עליהם הכלח ונס ליחם. דבר זה נמצא בעוכריהם של רבים מבני זמננו, וגורם לצעירים במיוחד להתייאש כבר בגיל מוקדם למדי מהמחשבה שניתן לפעול רבות.

נתונים נוספים