על חינוך ראוי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 658
על חינוך ראוי
הטיפש חושב שהוא יכול לגרום לצמח לצמוח על ידי אחיזה בקצהו ומשיכתו החוצה מן האדמה בכוח. החכם יודע כי על הצמח לצמוח מאליו וכי הדרך הנכונה לגרום לצמח לצמוח היא לזרוע אותו ולהשקותו במקום בו יש לו די מזון ואור.
בכל הקשר צומח החי מאליו; צמיחה "מאליה" פירושה "מן האלים שלה", כלומר: מן הכוחות הגנוזים בה, בתוך המהות שאמורה לצמוח. כוחות אלה, כשהם באים לידי ביטוי, מהווים את הצמיחה - ואין צמיחה אחרת.
זהו גם העקרון השליט בתחום החינוך הראוי: המחונך אמור לגדול תוך כדי יישום הערכים הגלומים בו מלכתחילה, כשהוא מממש את כוחותיו ומוציא אותם לפועל.
אי הבנתו של עקרון זה הוא נחלתם של מורים גרועים ושל עריצים, העומדים בראש אומות ומנסים "לחנך" אותן.
העריצים, אשר משלים את עצמם כי הם מטפלים בעם, צריכים לנסות לגדל בכוח הזרוע פרח אחד ואז יבינו עד כמה טפשי הוא נסיונם להשגיח על גידולה של אומה שלמה ולטפח אותה. לדאבון הלב, אמונה טפלה זו מוחזקת, בדרך כלל, גם על ידי העם – מה שגורם לו לראות את מעשיו ופירותיהם כשייכים לשליט.
אין חינוך כלשהו נעשה על ידי הזרקת מידע אלא על ידי הפגשת יסודות, בכדי שהעשייה תתבצע מתוך הדברים עצמם ובהתאם לטבעם. בטבע, כל יחידה חיה כוללת את הידע השלם להתמודדות עם המציאות בתכונותיה שלה. וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שזה נכון לגבי גזע האדם, אשר לכל יחיד בו יש צרכים מיוחדים והתבוננות מיוחדת מתוך כך.
במונחים של השאלה, הרי גם אם לגבי הצמח אתה יכול, אפילו בנסיון המטופש, לנסות ולכוונו בכוח לכיוון שאליו יגדל ממילא - במקרה של היחידה האנושית אין לך שום מידע מוקדם להיכן רוצה זה לצמוח - ואיך תנסה מראש לקבוע כיוון כזה על ידי פעולות הכפייה שלך?
לא רק שהמנסה לחנך על ידי כפיה יימצא בהרבה מן המקרים טועה ואז תהיה טעותו שלמה כי יימצא נותן לאריה את מזון החמור או להיפך. הדבר מסביר גם את כשלונם העצום של מערכות החינוך במדינה להפיק ערכים כמו המצאה וחשיבה מקרקע אנושית חרבה מבחינה פוטנציאלית, מבלי לצפות בצורה שבה החירות מפרה את החברה ויוצרת בה עושר על ידי הרצון העצמי של בניה להשיג לעצמם רווחים.
רצון זה לרווח פרטי הוא המניע הראשי של כל כוח חי במציאות – ובכלל זה כוחם של בני אדם צעירים – להגיע לשיא יכולתם. זהו היסוד האמיתי שיש לטפח לצורך חינוך ראוי – והדרך הטובה ביותר לטפחו היא להשקותו בנוזל החיים החשוב ביותר לאדם: החירות.