הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

חומר ורוח, תוצאה וסיבה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 788

חומר ורוח, תוצאה וסיבה

בחברתנו נהוג להדגיש את ההיבט החומרי של מהויות כאחראי לטבע פעולתן; דוגמה לכך היתה ידיעה ששודרה אמש בטלויזיה, כאשר מסרו ידיעה על כך שאחד מהפירות בישראל מכיל חומר שאין כמוהו למלחמה נגד מחלת הסרטן. אין בידי ידע שדי בו כדי לאשר או להכחיש זאת, אך נראה לי כי אין חומר יכול לעשות יותר מאשר לבלום תהליך חמרי – וכי את מניעתה של מחלה יש לבקש בשרשיה המוסריים – ברוח המאפשרת אותה. את התפתחותה של מחלת הסרטן – כמו מחלות רבות אחרות – סביר יותר לתלות בהשפעותיו של המוסר האנושי ולא בחומר שלו נחשף החולה.

אין הכוונה לכך שלא קיים שום קשר בין ההיבט החומרי של מהות למה שהיא עשויה לעשות; במקרה זה, למשל, יהיה כל תהליך שקורה בחומר, כמו למשל שברור כי דאגה לכך שהפרי יזכה לתנאים שיאפשרו לו גידול איכותי, אשר תוקדש לפעולה בעלת אופי, אמצעים וזהות בתחום החומר, תהיה בעל השפעה על בשלותו האיכותית של הפרי – ואז, הוא ישפיע על ריפוי המחלה ביחס ישר למידת היות הנתון החומרי רלוונטי לנושא. אך בכל מקרה יכול החומר להיות בגדר תנאי לפעולה בתחום החומר ולא הגורם הראשי, המרכזי או הסיבתי להתפתחות המחלה.

הבנה נכונה של טבע היחסים בין רוח לחומר במציאות בכלל ובעולמנו בפרט מעניק לרוח עליונות על פני החומר לפחות במונחים של סיבה. כלומר: לכל מה שקורה בחומר ישנה סיבה הגורמת לו בתחום הרוח, כפי שפעולה כלשהי של אדם – גם אם היא נגרמת על ידי הגוף – מקורה במימד הרוחני של האדם. מימד זה מתבטא הן במחשבות, סברות ורעיונות שקיימים ברוחו היחידאית של האדם והן בתנאי הסביבה שלו, כמו מה שהוא רואה ויכולתו הכללית לפעול בצורה שתשנה את סביבתו. ואין להתעלם גם מהרעיון המציב את האל כשליט רוחני על העולם, שהוא המפקח האחראי לכל המתחולל בו.