רוחניות וחומר

רוחניות וחומר

הרוחניות משמעה התייחסות לעולם באמצעות הרוח ובאמירה איש רוח הכוונה לאדם שאישיותו מבוססת על הרוח ומירב עיסוקו מתמקד בנושאים שענינם רוחני.

החומריות משמעה גישה הגורסת שכל שקיים בעולם הוא חומרי והחומרניות, כחלק מגישה זו, היא התפיסה הרשמית המניחה שהחומר נמצא ביסוד הדברים שבעולם. במובן זה אין החומרניות אלא החלפת מלים שהניחה במקום הרוח את החומר על ידי שהעניקה לחומר תכונות השייכות לרוח לא שום נימוק מספק.

נקודת ההתייחסות לחומר בעולמם של אנשי הרוח היא נקודה עקרונית יותר מאשר הנושא של חומרנות או אי חומרנות. אנחנו מאשימים פעמים רבות בחומרנות או בחומרניות אנשים או כוחות מסוימים מבלי לרדת לעומקה של האשמה זו. מדובר באי מציאותיות, שאנו מתייחסים אליה לעתים כאילו מדובר בהאשמה פוליטית ולא כך הוא. מדובר בבעיה אפיסטמולוגית ביסודה, בתפישת מציאות לא מלאה. כי כאשר אתה משליך את יהבך על החומר אתה תופש רק חלק מתמונת העולם.

בהחזיקך בתפיסה חומרית או בפילוסופיה חומרנית אתה פחות מציאותי כי החומר הוא רק חצי מהתמונה. וקל וחומר באם אתה מעניק בעולמך לחומר מקום של כבוד ומכתיר אותו כגורם יסודי ומניע של עולם זה.

מתוקף היותו של האדם מהות רוחנית נובע שחיי האדם מנוהלים על ידי רוחו ולפיכך כל מגמותיו ההכרתיות, רעיונותיו ומחשבותיו – כולל החומרניות – הן רוחניות.

בניגוד לרוחניות, שמשמעה מבחינה רעיונית הבנת הרוח כמה שמניע את העולם והאדם, החומרניות אומרת שחומר הוא המניע וגם שלמעשה הוא מניע את הרוח. לפיכך, בנוסף לכך שהמדע אינו מצליח כבר מזה כמה דורות להוכיח איך יכולים חיים לנבוע מחומר, כפי שהמטריאליזם מנסה ואיננו יכול אף הוא להסביר במונחים חומריים את כל מגמות החיים בעולם, המשמעות המעשית של הנחת החומר היא שרוח האדם היא, למעשה, ענין של חומר.

נתונים נוספים