פילוסופיה של הקשר
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 704
פילוסופיה של הקשר
אם הייתי אומר לך שבכדי לגדל תרנגולות אתה צריך לדעת את מבנה האטומים שלהם, אתה לא היית מקבל זאת.
אם הייתי אומר לך שבכדי לבנות בנינים אתה צריך לדעת את מבנה האטומים של חמרי הבנין אתה לא היית מקבל זאת.
אך כשאני אומר לך שבשביל לחיות חיי אדם אתה צריך להבין את מבנה האטומים של היקום זה נראה לך סביר - ופילוסופי.
דיון בפרטי המבנה של החומר נראה לך בעל משמעות להבנת פעולותיך, פעולות העולם וכל אשר בו. זוהי הנחת יסוד שאין לה על מה לסמוך; יהיה אשר יהיה מבנה החומר, אין עדות כלשהי שתצביע על כך שחדירה לפרטי מבנהו תביא אותנו קרוב יותר להבנת מהות החיים. ההפך הוא הנכון: בכדי לברר את מהותה של מהות, את תכליותיה, את משמעות חייה (במידה והיא, אכן, חיה), את זהותה – עלינו לבדוק את ההקשר המלא שבו היא מתפקדת ולא את אחד הפרטים הקטנים במכלול מהותה.
זהותה, שהיא המגדירה הכוללת של מהותה, היא היסוד שבו נוכל לברר את מהותה ולא ברמת המבנה החמרי שלה או היכן שקיים חוסר הזהות שלה - ברמה האטומית.
כדי להבין תרנגולות או בנינים, אתה צריך ללמוד את מהותם של ביצים או של מגורים, לא ממה הם עשויים ברמה כימית או אטומית.
ברמה האטומית, ברמה בה העולם מורכב מאטומים, קיימים רק אטומים; ברמת החלקיקים האטומיים אין תרנגולות, שולחנות, כסאות, בני אדם - אלה הם ביטויים של ארגון מורכב יותר והם מחולקים, לפי סיווגים, לחמרים זהים, שנמצאים בארגון שונה למטרות שונות.
התשובות הפילוסופיות הנדרשות כדי להשיב על השאלות הכרוכות באלה, נקבעות על פי ההקשר שבו עוסקות השאלות. הקשר זה נקבע לפי המהות הראשית שבה עוסקים. הרמה החלקיקית-אטומית מתייחסת למהות אחת: ההיבט החמרי.
מנקודת מבט זו, יינתן לנו ידע טוב יותר אם נדע על קשר בין עובדה לבין מרחבי היקום מאשר על קשר בינה לבין החמרים המרכיבים אותה.