כאן ועכשיו

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 786

 

כאן ועכשיו

על ה"ריאליזם" הלא מציאותי

אם נשאל את בת היענה, המטמינה את ראשה בחול, מה היא עושה, אין ספק שהיא תשיב: "אני עוסקת במה שכאן ועכשיו". ריאליזם, כביכול. זהו שם המשחק העכשווי של השמאל הישראלי ה"עכשווי" (תרתי-משמע), המתחפר בחול של שיינקין. על פי תפישת ה"ריאל-פוליטיקאי" של היום – אשר לא נמצא רק בשמאל – תפישה ריאלית (מציאותית) עוסקת ב"מה שכאן ועכשיו". אדם המחזיק בתפישה זו דוגל בעיסוק בהווה, מתריס כנגד מי שעוסק בעבר או בעתיד ומגנה אותו כ"לא ריאלי".

אין טעות גדולה מזו: המציאות איננה כאן ועכשיו – וגם לא שם, בעבר ואחר-כך – המציאות היא כל הזמנים וכל המקומות – ותפישתה היא הקשר המאחד ביניהם.

אדם מציאותי, ריאלי אמיתי, רואה את כל המציאות ואת כל הזמנים. הוא איננו מתעלם ממה שכאן ועכשיו – וגם לא ממה שאז ומה שאחר-כך. אדם מציאותי הוא איש הרוח. הרוח היא הקושרת את מה שבהווה לעבר ולעתיד. הקשר הוא הרוח. דע מאין באת - כדי שתדע לאן אתה הולך.

חיי האדם מהווים קשירה וגישור מתמידים בין עבר לעתיד. מה שמאפיין את האדם, מה שעושה אותו מותר על שאר היצורים החיים, הוא יכולתו לראות מעבר למה שכאן ועכשיו. בזמן שבו בעל-החיים ממוקד, מטבע בריאתו, רק במה שכאן ועכשיו, האדם מסוגל – ומותאם – לראיית המציאות כולה – ראיה המקיפה עבר, הווה ועתיד גם יחד. אדם המפעיל יכולת זו ממצה את יכלתו האנושית. אדם שאיננו עושה כן, בוחר לחיות ברמה ראשונית, חייתית, כזו שאינה מתאימה או ראויה לחיי אדם.

האדם הוא יצור רוחני מטבעו – יצור שלומד מן העבר ומתכנן לעתיד. אדם שחי בהתאם לכך הוא איש הרוח, שהוא האדם הריאלי האמיתי. אדם אינו יכול להתקיים מרגע לרגע, כמו בעל חיים שסומך על האינסטינקטים שלו. דבר זה הוא נכון, עקרונית, לטווח הקצר וגם לטווח הארוך: הכנת חביתה דורשת את קניית הביצה בשעה שעברה ואת שטיפת הצלחת בשעה הבאה. הקמת בית תובעת את ידיעת הבניה, שנצברה על ידי בני אדם במשך דורות, כדי שתהיה קורת גג לשנים שתבאנה ואולי לדורות הבאים. ככל שגדול יותר הטווח הנלקח בחשבון גדול יותר ההישג. על רקע זה, ברור כי תביעתם של האנשים החיים בהווה שלא להתחשב בעבר ה"רחוק" ולא לקחת בחשבון עתיד "רחוק מדי" היא דרישת הבהמיים והבורים שבבני האדם מהנאצלים והחכמים שבהם לצמצם את רוחניותם, את אנושיותם.

בחברה אנושית ראויה לשמה, זוכה אדם שחי מרגע לרגע, שמטמין את ראשו בחומר ההווה ואינו חורג בראייתו מעבר לד' אמותיו, ללעג ולזלזול. זה גם ברור לכל בעל שכל ישר שאדם כזה אינו יכול להרחיק לכת בהישגיו ובחייו. קבוצת אנשים המבלים את חייהם בהווה, הנהנים מפירותיו של העץ החברתי מבלי לתת את הדעת על שרשיו, אינם אלא כנופיה של עצלים המתקיימת, בהכרח, מביזת העמלים. ישראל של היום היא חברה הנמצאת במצב חמור הרבה יותר – זוהי חברה שבה הצליחו אלה שחיים "כאן ועכשיו", אלה שרואים את עצמם "ריאליסטיים", להשתלט על מוקדי הכוח ולשלוט באנשי הרוח האמיתיים, על כל ההשלכות האיומות של מצב זה.

אנחנו, שמסוגלים לראות את המציאות לאור העבר ומתוך התבוננות בעתיד, מובלים היום על ידי אנשי הווה חייתיים, חבושי עיניים, אלה, אשר אינם מתחשבים בעבר, אל עתיד סתום.

נתונים נוספים