הפילוסוף כלוחם וכרופא
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 695
הפילוסוף כלוחם וכרופא
הפילוסוף הוא לוחם אינטלקטואלי. ככזה, כמוהו כרופא רוחני: מתפקידו למנוע מחלות, לאתר מוקדי מחלה ולהילחם בהן כשהן מופיעות. הוא שומר הגוף (הרוחני) ומבטיחו מרעה - והוא דואג שהגוף יתפתח כהלכה וללא הפרעות. האתיקה שלו פשוטה וחדה: הטוב שלו הוא מה שמועיל לגוף והרע שלו הוא מה שמזיק לגוף.
עבור הפילוסוף-הרופא, הטוב הוא אמת והרע הוא שקר.
אמת יכולה להיות גדולה או קטנה, עמוקה או רדודה, כמו ארוחה מזינה פחות או יותר. השקר, גם הוא, יכול להיות טעות מקומית, שולית, פרטית או מחלה חמורה, סופנית, כמו החזקה במערכת פילוסופית הרסנית, אשר הוטמעה למערך הנפשי והפכה לאחדות עם שאר גורמי אישיות היחיד.
הפילוסוף, ביודעו שהאמת היא יסוד חיי הרוח ויסוד קיומו, תר אחרי האמת כאחר מזון יקר ועתיר ויטמינים. כשהוא פוגש בגוף רוחני זר, אשר הוא צריך לברר את מידת התועלת שהוא מכיל - או הנזק - הוא מבצע בו ניתוח שמטרתו לבדוק את יחסי האמת והשקר שבגוף זה, ואז הוא מחליט על הפעולה המתבקשת:
אם מרובה האמת על השקר, על הלוחם לסלק את השקר, כפי שעושה הרופא כשהוא נלחם לסלק את הגורמים המזיקים הנמצאים בגוף חי. במצב שבו מרובה השקר על האמת, על הפילוסוף לבדוק את האפשרות להפיק את הטוב מתוך ויתור על הרע. בשני המקרים, מן הרע יש להישמר - אך יש לזכור שהוא קיים כמעט תמיד במידה מסויימת, ושהוא מהווה גורם קובע בהתמודדות של היחיד עם המציאות, כפי שגנן יודע שעליו לפעול באופן מתמיד כדי לסלק מגינתו את העשבים השוטים.