זכויות האדם של הערבים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 702
זכויות האדם של הערבים
פעמים רבות מעלה השמאלן על נס את דאגתו לזכויות האדם של הערבים. בראש אלה הוא מעמיד, לרוב, את דאגתו לקנינם, במסווה התנגדותו לרעיון המועלה חדשים לבקרים של פינויים ממקום ישיבתם: הטרנספר; ההזדעזעות של השמאל מרעיון זה מבוססת על הדאגה המוצהרת שלו לזכויות האדם של הערבים, המועמדים הפוטנציאלים לגירוש. אך עובדתית זהו שקר גס: השמאל תמיד היה אחראי לפגיעה הגדולה ביותר בזכויות האדם, ובמקרה של ערבים בישראל, שום כוח פוליטי לא פגע בזכויות האדם של קבוצה זו יותר מהשמאל, שרק לאחרונה הסגיר אותם לידי שלטון עריץ, צמא דמים, אשר מטפל במתנגדיו בדרכים שהופכות את תומכיו לסובלים סבילים או למשתפי פעולה מושחתים.
אין ספק שרבים מאנשי השמאל אינם מודעים לאחריותם לפגיעה מתמשכת זו בזכויות האדם שהאידיאולוגיה שלהם מפעילה, וזאת בשל הריחוק של אידיאולוגיית השמאל מהמציאות המעשית. השמאל איננו מעשי, אך הסכיזופרניה המובנית בו איננה מאפשרת למחזיק בו לתפוש את הריחוק – ופעמים רבות את הניגוד – בין רעיונותיו למציאות העובדתית. בין היתר נובע הדבר מהרדידות הלוגית המובנית שברעיון השמאלני, אשר איננה מאפשרת לאיש השמאל להתקדם מהמחשבה המופשטת ליישומה המעשי ולפיכך אין הוא חושף, לרוב, את משמעותן של רעיונותיו בפועל.
שלוש שאלות שיש להפנות לשמאלני, הן: א. כמה פעמים יאמין לאויב שמבטיח ומפר פעם אחר פעם את הבטחתו? ב. כמה אנשים אחרים הוא מוכן לסכן על אמונתו זו? ג. האם הוא מוכן לסכן עליה את חייו שלו, של בני משפחתו או של ידידיו?
הצגת שאלות אלה בפני השמאלן – והצגת הקשר שביניהן להסכמים עליהם הוא סומך במגעיו עם אויבי ישראל – יהיו, אולי, הצעד הראשון בדרך להביא אותו להתפכח מדרכו.