השמאל נגד החלשים

השמאל נגד החלשים

יש תחומים שבהם מתבלט בעוצמה רבה הפיצול הרעיוני שקיים באידיאולוגיה של השמאל. אחד מהם הוא ההצהרה על המגמה הכללית של השמאל לטובת החלשים והסובלים ולעומתה היותם מדכאים בדרכים רבות את זכויות האדם היסודיות של נפגעי גורל אלה והוספה על סבלם.

דוגמה לכך, שהיא גם אחד מהדברים הממחישים יותר מכל את הקשר שבין הנאצים לסוציאליזם, הוא הריגתם של נכים ומפגרים על ידי השלטון הנאצים – מהם 100,000 נכים בגרמניה לבדה. עובדה היא שהסוציאליזם, החומרני מבחינה אידיאולוגית, גרם לראיית הנכה והמפגר לחסרי ערך מבחינה אנושית.

רעיון זה, כשהוא קיים בתוך חברה המניחה לשלטון לקבוע בצורה קולקטיביסטית כי חלק זה או אחר של אנשיה צריך להיות מוקרב על ידי הכלל לרווחתו, הוא חסר מעצורים במלוא המובן של המלה, באשר אין לו שום בלימה רעיונית. צחוק הגורל הוא שדווקא בני אדם המוכנים להשמיד חלקים מאוכלוסייתם בשם היעילות הקיומית מחזיקים גם ברעיון שמוצדק לפרנס אנשים חלשים, על אף שהם, החלשים, אוכלים על חשבונו של היצרן ואינם עוסקים ביצירה במונחים של חומר.

נתונים נוספים